1

בפני בקשה לניכוי ימי הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקשת על ידי קצין המשטרה, מימי הפסילה שהוטלו עליה בגזר הדין.

מטעמה של המבקשת הוגש תצהיר בה טענה כי לא קיבלה ולא חידשה רישיון.

רישיונה של המבקשת נפסל על ידי הקצין בשל מעורבותה בתאונת דרכים. בין היתר, ציין הקצין כי עבירה נלווית לתאונת הדרכים הינה עבירה של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע תקופה העולה על שנה.

הקצין ציין כי לא קיבל מהמבקשת רישיונה וכי עליה לבצע הפקדת רישיון ו/או תצהיר.

לטענת המבקשת, הודיעה לקצין כי אין בידיה רישיון להפקיד.

הצדדים טענו היום לבקשה. ב"כ המבקשת טען כי מקום בו פקע רישיון הנהיגה, הרי שאין צורך בהפקדתו וכי היה על הקצין הפוסל להודיע למבקשת כי אין צורך בהפקדה וכי הפסילה תיחשב מיידית.

המשיבה התנגדה לבקשה.

2

עיון בס' ב 1 לטופס השימוע מלמד כי על המבקשת להפקיד את רישיונה גם אם פקע.

כמו כן, בהצהרת הקצין נכתב כי: "לא קיבלתי ממנו את רישיון הנהיגה" (השגיאה במקור ש.ש) הסיבה: "יש להפקיד רנ/תצהיר מעורך דין."

מכאן אני למדה כי על אף שהקצין היה מודע לפקיעת רישיונה של המבקשת, הרי שהודיע לה, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי עליה להפקיד רישיון נהיגה או תצהיר מעורך דין.

גם לו הייתי מקבלת את דבריה של המבקשת לפיהם הודיעה לקצין כי אין בידיה רישיון להפקיד, הגם שדברים אלו, לא בא זכרם בטופס השימוע, הרי שהיה עליה לבצע הפקדת תצהיר.

משלא ביצעה המבקשת כל הפקדה, על אף שאין מחלוקת שהודע לה כי עליה לבצע, לא לקבל את הטענה כי המבקשת ביצעה את ימי הפסילה המנהלית שהוטלו עליה ולהורות על ניכויים.

יכול והיה על הקצין לפעול אחרת ואולם, אין זה המקום ו/או הערכאה לדון בפעולות הקצין. ודאי לא מקום בו לא נשמעו דבריו. ממילא, ב"כ המבקש לא הציג כל אסמכתא לטענה לפיה גם אם היתה מציגה המבקשת רישיון שפקע, לא היתה מתקבל על ידי הקצין.

בשולי הדברים אציין כי בתצהיר שהוגש על ידי המבקשת לא צויין כי המבקשת לא נהגה משך כל התקופה ואף בדיון שהתקיים בפני, לא טענה המבקשת כי לא נהגה משך 60 הימים.

מכל המקובץ לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תש"פ, 08 יוני 2020, בהעדר הצדדים.