1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד גינסברג

ב"כ הנאשם עו"ד בלוטמן

לפני בקשת המאשימה לתקן את כתב האישום בדרך של הגשת כתב אישום מתוקן לפיו, תתוקן רשימת עדי התביעה כך שלרשימת עדי התביעה תתווסף הגב' לריסה טבצ'ניק- עובדת במעבדה הטוקסיקולוגית וכן תע"צ.

השלב בו נמצא הדיון בתיק הינו שלב של סיום פרשת התביעה, כאשר בישיבת ההוכחות השנייה, אשר נשמעה ביום 3.7.16 העיד המומחה, דר' גופר, מהמכון הטוקיסקולוגי בתל השומר על פעולות, אותן ביצעה לכאורה, הגב' טבצ'ניק.

המאשימה מנמקת את הבקשה לתיקון כתב האישום בשלב זה של הדיון בכך שבמועד הכפירה כלל לא ביקש ב"כ הנאשם לזמן את דר' גופר, כך שלמעשה הסנגור הוא זה אשר תיקן את כפירתו והרחיב את יריעת המחלוקת. ב"כ המאשימה סומך ידיו על הלכת "קניר" המתירה תיקון כתב האישום אף בשלב זה .

2

ב"כ הנאשם מתנגד לתיקון כתב האישום. לטענתו התיקון פוגע בהגנת הנאשם ונועד לחסום טענות ההגנה. עוד טוען ב"כ הנאשם כי הבקשה מבוססת על פסק דינו של כבוד השופט בן יוסף בתיק "בן משה" ומטרתה למנוע חקר האמת. לטענתו, תיקון כתב האישום בשלב זה של ההליך פוגע קשות ביכולתו של הנאשם להתגונן ובתחושת הצדק וההגינות.

על פי סעיף 92 (א) לחוק סדר הדין הפלילי , רשאי בית המשפט להיענות לבקשה לתיקון כתב אישום לאחר תחילת המשפט " ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן ".

על בית המשפט לבחון האם נפגעה זכותו של הנאשם להתגונן כראוי כנגד כתב האישום שתיקונו מתבקש והאם יגרום התיקון עיוות דין לנאשם.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים אני נעתר לבקשה ומתיר למאשימה להגיש את כתב האישום המתוקן שכן לנאשם תינתן הזדמנות סבירה להתגונן.

מפרוטוקול הדיון מיום 3.7.16 עולה כי אך במעמד זה התברר לצדדים כי קיים חומר ראיות נוסף כנגד הנאשם אשר נמצא במעבדת הטוקסיקולוגית, ואשר לא היה בחזקת המאשימה טרם הדיון.

למעשה , רק ביום 3.7.16, לאחר שנחקר דר' גופר ארוכות, חקירה נגדית, העיד הוא בתשובה לשאלת הסנגור כך :

                        "ש. אם אני מבין נכון, אתה היחיד שעבד על המבחנה הזו

ת. לא, לפני כן, עבדה גם הגב' לריסה שהכינה הדגימות לבדיקה....."

(עמ 14 ש' 27-28 לפר')

כלומר, זאת היא הפעם הראשונה בה נודע לצדדים כי גורם נוסף טיפל בדגימה. אין לבית המשפט עילה לפקפק בדברי ב"כ המאשימה כי לא היה ידוע לו על קיומו של חומר חקירה נוסף, קודם למועד הדיון.

המאשימה מבקשת לתקן את כתב האישום ולהוסיף עדה אשר חומר הראיות בעניינה לא היה מצוי בידיה. גם אם התיקון, מקורו בטעות של המאשימה, אין לחסום בפניה את הדרך להגשתו. מטרתו של ההליך המשפטי הינה גילוי האמת, ובכפוף למתן אפשרות סבירה לנאשם להתגונן, יש לאפשר תיקון כתב אישום.

3

אני דוחה את טענת ב"כ הנאשם על פיה תיקון כתב האישום מטרתו למנוע חקר האמת.

ישיבת הוכחות נוספת תיקבע ליום4.12.16 כך שלב"כ הנאשם הזדמנות סבירה ללמוד את חומר הראיות ולהיערך לחקירת העדה.

בתי המשפט נעתרים לבקשות התביעה לתקן את כתב האישום גם בשלבים מאוחרים של הדיון, הן עובר לסיום פרשת התביעה ואף בשלב הסיכומים, כל זאת כאשר לא גורע התיקון מזכותו של הנאשם להתגונן.

ברע"פ 2363/10 יצחק בן אברהם נ' מדינת ישראל, נדחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר תיקון כתב אישום ולהוסיף שני אישומים חדשים, כל זאת בטרם הסתיימה פרשת התביעה, ונפסק :

" סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע כי בית-המשפט רשאי לאפשר את תיקון כתב האישום בכל שלב שלאחר תחילת המשפט, ובלבד ש"ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן". לעניין זה הדגיש בית המשפט המחוזי כי תיקון כתב האישום בוצע עובר לסיום פרשת התביעה, ועל כן יכול היה המבקש לעסוק בכך במהלך פרשת הגנתו. יתרה מכך, שניים מעדי התביעה נקראו לשוב לדוכן העדים, ועל כן מקובלת עלי השקפתו של בית משפט קמא, לפיה דבר לא נגרע מזכותו של המבקש להתגונן כנגד עבירות שבינן לעבירות המקוריות שיוחסו לו קיימת זיקה הדוקה".

בת"פ (שלום רמ') 12561-04-10 מדינת ישראל - תביעות שפלה נ' אוסמה בדוי, ביקשה התביעה להגיש חוו"ד מז"פ וראיות נוספות שהתקבלו בהשלמת חקירות במהלך ניהול התיק, כל זאת בשלב בו פרשת התביעה קרובה לסיום. בית המשפט התיר את התיקון וקבע :

4

"השלמת החקירה בוצעה על-ידי המאשימה עקב מידע שמסר המתלונן בבית-המשפט. השלמה זו נועדה להביא לחשיפת האמת, ואיני סבור שיש מקום לקבוע כי מדובר בפעולה פסולה של המאשימה. השוואת החלקים השונים במעבדה לזיהוי פלילי עשויה הייתה להשליך על גילוי האמת, בין אם לזכותו של הנאשם ובין אם לחובתו, ולפיכך מן הראוי היה לעורכה. איני סבור כי העובדה שפעולת חקירה מסוימת לא בוצעה במועדה סותמת את הגולל על האפשרות לתקן את המחדל".

בע"פ 951/80 קניר נ' מ"י, התיר בית המשפט הגשת ראיות בשלב שלאחר סיכומים וקבע :

" המגמה הברורה בפסקי הדין של בית-משפט זה היא למנוע עיוות דין, העלול להיגרם בין לנאשם ובין לאינטרס הציבורי, העלול להיפגע מזיכויו של עבריין עקב משגה של התובע: המגמה היא שלא לחסום לחלוטין את הדרך להבאת ראיות נוספות".
 
עוד נפסק שם :

" על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית".

בת"פ (מחוזי יר') 366/99 מדינת ישראל נ' אהוד סבירסקי (בן אמריה), נפסק כי על בית המשפט לבחון האם תיקון כתב האישום כמבוקש על ידי התביעה יפגע בזכותו של הנאשם ויגרום לו עיוות דין באופן שיפגע ביכולתו להתגונן כראוי, וקבע :

5

" אין לקבל מצב דברים לפיו תיסגר האפשרות בפני התביעה להשלים דברים שהתגלו כטעונים השלמה. ההליך הפלילי נועד לגילוי האמת ולעשיית הצדק ונקל לשער כי יהיו מקרים בהם דווקא הנאשם יהיה זה שיבקש השלמת חקירה או תיקון עניינים שנודעו לו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. מתן אפשרות להשלים ראיה בשלבים מאוחרים פועלת לשני הכיוונים והשיקולים של עשיית צדק יפעלו באופן זהה גם אם הנאשם יבקש להשלים את ראיותיו. הפיקוח של בית המשפט על מעשי התביעה בעניין זה נקבע בבירור בהוראת החוק המחייבת את התביעה, בשלב שלאחר תחילת המשפט (הקראת כתב האישום), לבקש את רשותו של בית המשפט, המופקד על השמירה כי ההליכים בפניו יהיו הוגנים והעיקר שלא יקופח הנאשם בהגנתו. "

נוכח כל האמור לעיל לא נפגעה זכותו של הנאשם להליך הוגן, לא נפגעה הגנתו בכל דרך ולא נפגעה אפשרותו לתכנן את הגנתו. במידת הצורך יוכל ב"כ הנאשם לזמן לעדות נוספת את דר' גופר.

אני נעתר לבקשת התביעה להגשת כתב אישום מתוקן .

התביעה תעביר לידי ב"כ הנאשם את התע"צ תוך 30 ימים מהיום.

ב"כ הנאשם יודיע תוך 60 ימים מהיום, באם עומד על חקירת של הגב' לריסה טבצניק וכן האם מעוניין בחקירה חוזרת של דר' גופר.

נקבע להמשך שמיעת הוכחות ליום 4.12.16 שעה 12:30.

נוכחות נאשם חובה. יוזמן על ידי סנגורו.

6

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ו, 19 יולי 2016, במעמד הנוכחים.