1

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר.

בפניי כתב אישום מתוקן, הצדדים הציגו הסדר טיעון "מסגרת" בו התביעה טענה ל-100 ימי פסילה ואילו הסנגור ביקש שלא לפסול רישיון הנהיגה כלל.

מצאתי כי הסדר הטיעון מהווה מתחם ענישה ראוי.

2

מלוא תיק החקירה הונח בפניי כשבמקביל, מצביע הסנגור בכתב על רשימת כשלים בחומר החקירה.

לא אוכל להימנע מלהעיר כי הנאשם עצמו, השמיט מירב הבסיס מתחת לאפשרויות החקירה וזאת שעה שמצא לנכון לעזוב את מקום התאונה לאחר פינויו של הרוכב על ידי אמבולנס ומבלי שהודיע למשטרה.

אף לגרסתו - הודיע למשטרה על התאונה לאחר כחצי שעה לכששב לביתו.

הזזת כלי הרכב ועזיבת המקום פגמה משמעותית בחקירה.

נתתי משקל לכך שמהירות הרוכב הינה כ-45 קמ"ש כפי גרסתו הראשונית ו-40 קמ"ש כגרסתו בחקירה.

אכן , בשדה הראייה הגבלה בצורת קיר וצמחייה.

במקביל, בתיק החקירה צילומים וקביעת בוחן לפיה בקו העצירה ושדה ראייה של 100 מטר לכיוון הגעת הרוכב .

על פי תיעוד רפואי נגרמה חבלה של ממש בצורת שבר, אשר לא הצריך טיפול ניתוחי, ידו של הרוכב הושמה בגבס לאחר "שחזור סגור" כמפורט בתעודה רפואית.

לקולא - יש להדגיש כי הודאת הנאשם באשמה, חסכה הטרחת העד - שהיה קטין בזמן התאונה.

בנוסף לנאשם ותק נהיגה משנת 1999 ועברו התעבורתי פותח פתח לתקווה כי המדובר בתקלה חד פעמית.

-          הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1800 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 45 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי למשך 2 שנים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ג אדר א' תשע"ט, 18 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.