1

גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בגרימת תאונת דרכים, עת לא ציית לתמרור עצור.

תוצאת התאונה חבלה של ממש, שברים ב-2 צלעות.

בגין תאונת דרכים אשר נגרמה כתוצאה מאי מתן זכות קדימה בתמרור עצור - קיימת חובת פסילה מינימלית של 3 חודשים.

2

התביעה מבקשת לגזור עונש פסילה שלא יפחת מ-6 חודשים ואילו הסנגור מבקשת להפחית הפסילה ככל הניתן.

הריני קובעת כי מתחם עונשי נע בין 4 חודשי פסילה לבין 9 חודשי פסילה.

מלוא תיק החקירה הונח בפניי.

אכן, בתיק עדותו של עד ניטראלי המספר כי הנאשם נכנס לצומת בנסיעה שוטפת.

במקביל כדברי הסנגור, אין להתעלם מכך שעד זה נחקר בחלוף כ-5 חודשים מאז התאונה.

יודגש כי אין לפקפק בנוכחות העד בזמן התאונה שהרי הוא היה זה שהתקשר למשטרה והזעיק עזרה.

העד שולל טענת הנאשם בדבר הפרעה בשדה ראייתו.

זאת ועוד, בצומת נערך ע"י הבוחן המשטרתי ניסוי שדה ראייה ובו דימה הבוחן חניית כלי רכב כתאור הנאשם.

ממצאי הניסוי מעלים כי אין הפרעה המצדיקה התרחשות התאונה.

לנאשם ותק נהיגה קצר יחסית - נוהג משנת 2014, לחובתו 2 הרשעות מסוג ב.מ.

נתתי דעתי לדברי הסנגור כי ניסה לבוא בדברים עם התביעה קודם לזימון העדים כדי למנוע הטרחתם.

במקביל, יש לציין כי לנאשם עצמו היה "יומו" במשרדי התביעה באשר התקבל לפגישה ע"י תובע משטרתי ופגישה זו תועדה באריכות.

נתתי דעתי לתיעוד רפואי שהונח בפניי בעניין מצבה הרפואי של אם הנאשם וכן מכתבו של המעביד שצורף לטיעוני הסנגור.

מסיבה זו, מצאתי לנכון להמתין קמעה ע"י פרסום גזר הדין כדי לאפשר לנאשם תקופת התארגנות נוספת.

-          הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1500 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

על הנאשם/ סנגורו לגשת כעת למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

3

ניתן היום, י"ג חשוון תשע"ט, 22 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.