1

בפניי טענה מקדמית של הגנה מן הצדק, לפיה, טוען המבקש, כי כתב האישום כנגדו, הוגש "בסתירה לעקרונות של צדק" ובאכיפה בררנית, בכל הנוגע לסעיפי האישום שיוחסו לו.

ביום 19.7.21, טענו הצדדים לבקשה, כמפורט בפרוטוקול הדיון.

בתמצית, טען הסניגור, כי, לאור נסיבות המקרה, היה מקום לייחס למבקש עבירות על תקנה 144 לתקנות התעבורה ולא על סעיף 64 לפקודת התעבורה, תוך שהוא מפנה למקרים דומים, לשיטתו.

בתמצית, טען הפרקליט, כי עניינו של המבקש נבחן, נשקלו מלוא השיקולים הנדרשים, תוך עמידה בהנחיות פרקליט המדינה ולא ניתן בשלב זה לדון לגופן של טענות, שכן, ההחלטה נסמכת על חומר הראיות שבתיק ויש מקום להמתין, עד שבית המשפט ייחשף לחומר, בדיון ההוכחות.

דיון והכרעה:

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים, בנסיבות של פגיעה בהולך רגל, על גבי מעבר חצייה, תוך נהיגה בקלות ראש ובהמשך, בריחה ממקום התאונה, כאשר הולך הרגל מוטל על הכביש.

יודגש, כי זהותו של המבקש התבררה בחקירה משטרתית, שכן הוא לא פנה למשטרה מיוזמתו.

תמימת דעים אני עם המשיבה, כי בית המשפט אינו יכול לרדת לעומקם של שיקולי המשיבה, בנוגע לסעיפי האישום, בטרם ייחשף למלוא חומר הראיות שבתיק וזאת גם על פי הנחיות פרקליט המדינה, שהוגשו על ידי ב"כ המבקש, בדגש על סעיף 9.

עוד ייאמר לעניין זה, כי סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי קובע:

"נטענה טענה מקדמית, ... בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט".

2

מקום בו לא חולק המבקש על עצם הגשת כתב האישום כנגדו, אלא רק על סעיפי האישום שיוחסו לו, הרי שבוודאי אין מקום להכריע בבקשתו בשלב זה, אלא בהמשך ההליך ואפילו בהכרעת הדין ולאחר שבית המשפט ייחשף למלוא נסיבות המקרה וראיות המשיבה.

לפיכך, אני קובעת כי החלטתי בבקשתו המקדמית של המבקש, תינתן בשלב מאוחר יותר בהליך המשפטי, לרבות בשלב הכרעת הדין.

ניתנה היום, י"ד אלול תשפ"א, 22 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.