1

גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

בפניי הסדר טיעון "מסגרת".

התביעה הגבילה טיעונה העונשי ל6 חודשי פסילה ואילו הסנגור מבקש לצמצם הפסילה ככל שניתן.

עיקר חומרת התאונה הינה בפציעת הרוכב.

מלוא תיק החקירה להסדר הטיעון לאחר שהנפגע שלח מכתב לפיו איננו זמין לעדות בשל שהייתו בחו"ל.

2

בבחינת תיק החקירה, אכן עולה כי קיימת עדות של עד ראייה המספר כי הרוכב עקף כלי רכב בסמיכות לצומת ולפיכך יש להניח כי הרכב הנעקף, יצר הפרעה כלשהיא, בשדה ראיית הנאשם ובעטיו, כשל הנאשם מלהבחין ברוכב מבעוד מועד.

בטיעוני הסנגור, אכן עולה כי הנאשם העלה חשד לשכרות של הרוכב.

הטענה הושמעה בסמוך להתרחשות התאונה.

חוקר נשלח לבית החולים, על פי מזכר המצוי בתיק החקירה המתין החוקר כ-40 דקות במקום, כשהתבשר ע"י רופא שייאלץ להמתין כשעה נוספת - הסתפק "ברחרוח" של הפצוע ובלשונו "קרבתי פניי אל פניו ולא הרחתי ריח אלכוהול כלל..."

שעה שהמדובר בטענת הגנה לה משמעות עונשית - על החוקר היה להתאמץ ולהשיג תוצאות מובהקות ומדעיות יותר...

מחדל זה של החקירה, מביא לכך שעליי להניח לטובת הנאשם נכונות טענתו.

לא אוכל להתעלם מתיעוד רפואי שהונח בפניי בעניין העובדה שאשת הנאשם נזקקת לטיפולים בשל מחלת הסרטן (מוח).

כפי מסמכים, ילדיי הנאשם משרתים בצה"ל בתפקידים קרביים ולפיכך, יש להניח כי אינם זמינים לטיפול באם.

לאחר שנתתי דעתי למכלול טיעוני הצדדים הריני גוזרת -

-          הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1500 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 90 ימים.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ט, 07 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.