1

בפניי כתב אישום מתוקן. הצדדים הציגו הסדר טיעון "מסגרת" בו טענו הצדדים לטווח ענישה שבין 3 חודשים כעמדת התביעה, לבין פסילה מותנת בלבד. הצדדים נתנו תיק החקירה בידי כדי שיבחנו טענות ההגנה לפיהם, אין כל תיעוד של נזק בתיק החקירה וכן נטען לשדה ראייה מוגבל. בחנתי תיק החקירה במלואו ומצאתי ביסוס לטיעוני ההגנה . אכן, קיימות נסיבות לקולא. אשר לתיעוד הרפואי - בתיק החקירה תעודה רפואית המעידה על בדיקתו של המעורב (המלצה ל- 5 ימי מחלה ונוסעת ברכבו של המעורב - המלצה ל- 3 ימי מחלה).

המעורב בהגינותו אומר מפורשות בעדותו כי: "הילדים לא נפגעו, אני הלכתי מאוחר יותר לבי"ח ואנה ביחד איתי".

מכאן, שאין המעורב מנסה להעצים נזקיו.

2

לחומרא- יש ליתן משקל לכך שוותק נהיגת הנאשם קצר. מחזיק ברישיון נהיגה למן 2011 והתאונה התרחשה בשנת 2014.

למרות וותק נהיגתו הקצר - צבר הנאשם לחובתו 3 הרשעות קודמות.

אשר לנאשם, עפ"י האמור בהודעתו , רישיון נהיגתו מהווה מקור פרנסתו.

לפיכך:

-           הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

על הנאשם/ סנגורו לגשת כעת למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

-           הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 60 ימים.

-           הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ריצוי העונש נדחה עד 60 ימים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ו, 24 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.