1

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו בתאריך ה- 17.02.12 בשעה 05.00 או בסמוך נהג הנאשם ברכב פורד ברחוב אצ"ל בתל אביב יפו מכיוון דרום לצפון והתקרב לצומת נוריאלי.

אותה שעה נהג אמיר שושני על אופנוע ברחוב הנ"ל מצפון לדרום למול כיוון נסיעת הנאשם בדרך.

ע"פ כתב האישום, הוא נהג בחוסר זהירות, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, החל לפנות שמאלה בצומת , נכנס למסלול נסיעת האופנוע ופגע עם חזית רכבו בדופן שמאל של האופנוע.

כתוצאה מהתאונה נחבל הרוכב חבלות של ממש (פצעים פתוחים בירך, שברים מרובים בגפיים). כמו כן כלי הרכב המעורבים ניזוקו.

הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם :

1. פניית פרסה בחוסר זהירות וגרימת חבלות של ממש - עבירה על תקנה 44 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 בקשר עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961.

2. נהיגה בחוסר זהירות וגרימת חבלות של ממש - עבירה על תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 בקשר עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה התשכ"א - 1961.

2

הנאשם כפר בהאשמות המיוחסות לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד רוכב האופנוע אמיר שושני, לפי עדותו הוא נסע כל העת ישר, והנאשם, אשר היה למולו בדרך אותת, "וכשהוא הסתובב אני נכנסתי בו".

בוחן התנועה המשטרתי העיד כאשר עדותו נשענת על דו"ח בוחן ת/4, לוחות תצלומים ת/5-ת/19. לפי דעתו, גרסת הנאשם לפיה הוא, הנאשם היה במצב עמידה, והאופנוע התנגש בו בחזית אינה נכונה, שכן לפי הספרות המקצועית הרוכב עת נפל מהאופנוע היה חייב להתנגש ברכב הנאשם ולנפץ את השמשה הקדמית ברכב, משלא היה כך פני הדברים יש לקבל את גרסת הרוכב, כי הנאשם היה בפניה שמאלה.

עוד קבע כי הרכב פגע בדופן האופנוע ומכאן שגירסת הרוכב היא הנכונה.

גרסת הנאשם כפי שמסרה, ביום התרחשות התאונה, ובעת מתן עדותו בבית המשפט היא שונה מעדות הרוכב המעורב ובלשונו :

מצילום הנזקים שצורפו לחומר החקירה עולה כי אכן הנזק ברכב הנאשם הוא בעיקרו בחזית הרכב. (ראה ת/10, תיאור נזקים ת/4).

לפי שיטתו הרוכב טרם התאונה הלכה למעשה סטה לכיוון נסיעתו והתנגש ברכבו העומד מבלי שהוא יכול למנוע את התאונה.

3

עוד הגישה ההגנה חוות דעת נגדית למסקנות דו"ח בוחן המשטרה. חוות דעת זאת הסבה תשומת לב בית המשפט כי בוחן המשטרה הביא נתונים לפי קטנוע בעמידה ולא בנסיעה, כפי שהדברים התרחשו כאן.

עוד הובא לידיעת בית המשפט כי הנזקים ברכב הנאשם היו מלפנים לאחור וכי לא נמצאו כל ממצאים שיכולים להצביע במדויק על מקום ההתנגשות, על פני הכביש.

לפי טעמו, העובדה כי האופנוע נפגע בדופן שמאל אינה מלמדת בהכרח כי גרסת הרוכב נכונה, לא זאת אף זאת, העובדה כי חוקר המשטרה הגיע למקום האירוע רק כ-7 שעות לאחר התרחשות התאונה פגעה באיסוף הראיות וממצאים, שיכלו לעזור בקביעת מיקום ההתנגשות בין כלי הרכב.

כאן המקום להדגיש, רוכב האופנוע בעת התאונה היה בתנועה, זווית במעלה לכאן או לכאן, טרם ההתנגשות ממש יכולה להשפיע על מיקום הפגיעות בכלי הרכב, מעוף הרוכב לאחר ההתנגשות.

במקרה דנן, הנסיבות של דרך ההתנגשות אינן חד משמעיות אשר על כן הספק באשר למיקום כלי הרכב בעת התרחשות התאונה נותר בליבי.

בנוסף לכל הנאמר, בעת התרחשות התאונה, היה הרוכב המעורב שיכור כלוט ובדמו נמצאה כמות העולה פי שלוש מכמות האלכוהול המותרת על פי חוק - בשעת נהיגה. מכאן שקשה להעדיף את גרסתו על פני גרסת הנאשם שמצאתי אותה סבירה ואפשרית.

סוף דבר, נשארו ספקות באשר לדרך התרחשות התאונה, אשר על כן אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ד , 19 ינואר 2014, במעמד הצדדים