1

1.         הונחה לפני בקשה להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו בכתב האישום, בהתאם לסעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982.

2.         נגד הנאשם הוגש, ביום 12.8.18, כתב אישום בעבירות של התנהגות הגורמת נזק, פניית פרסה - סיכון עוברי דרך - נסיבות מחמירות, נהיגה בקלות ראש, וחבלה של ממש.

על פי כתב האישום, ביום 13.4.18, סמוך לשעה 16:00, נהג הנאשם, ברכב פרטי, "מזדה", בעראבה. על פי הנטען, הנאשם נהג בקלות ראש בכך שביצע פנייה שמאלה מנתיב נסיעתו, מבלי לנקוט באמצעי הזהירות הדרושים, חסם נתיב נסיעת אופנוע, שנסע בנתיב נסיעתו, וגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב. כתוצאה מהתאונה הנאשם נפגע ונזקק לטיפול רפואי, ונהג האופנוע נחבל חבלות של ממש, ונזקק לשיקום תפקודי במסגרת אשפוזית והופנה לבית לוינשטיין.

3.         בדיון, ביום 13.7.20, הורשע הנאשם, בהתבסס על הודאתו בכתב האישום, והסנגור עתר להפנותו לתסקיר מבחן. ביום 17.1.21 הוגש תסקיר מבחן בו צוין שהנאשם, בן 30, אינו נוטל אחריות למיוחס לו בכתב האישום, טען שאינו אשם בתאונה, ושרוכב האופנוע נהג ללא קסדה, במהירות, וללא רישיון נהיגה. הוערך סיכון בינוני להשנות עבירות דומות, צוין שגורמי הסיכון עולים על גורמי הסיכוי, ונוכח פרוגנוזה שיקומית נמוכה, שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו של הנאשם.

ביום 11.2.21 התייצב סנגורו של הנאשם לדיון, ללא הנאשם, ועתר לדחיית הדיון לצורך מיצוי משא ומתן עם המאשימה, והדיון נדחה לטיעונים לעונש ליום 8.4.21.

2

4.         בדיון, ביום 17.6.21, עתר הסנגור להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו בכתב האישום. נטען שבידי הסנגור סרטון מהאירוע, שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על התיק, ואף להוביל לזיכויו של הנאשם. נטען שבסרטון נראה רכב שמאפשר לנאשם לבצע פניית פרסה. כן נראה שנהג האופנוע רכב ללא קסדה, עקף את רכב הנאשם ופגע בו.

המאשימה טענה, מנגד, שיש לדחות את בקשת הסנגור. נטען שהנאשם היה מיוצג מראשית הדרך, הורשע על בסיס הודאתו, הופנה לתסקיר מבחן, התסקיר לא בא בהמלצה, וכעת מועלית טענה להבאת ראיה חדשה, שלשיטת הסנגור יש בה כדי להביא לזיכוי הנאשם. נטען שמדובר בתיק ישן, ומלבד זכות הנאשם קיימת גם זכות הנפגע שהצדק יעשה ושההליך יסתיים. משפחת הנפגע מסרה את עמדתה העונשית, וממתינה להחלטת בית המשפט. צוין שהתיק נדחה, לבקשת הסנגור, מספר פעמים, והמאשימה ערוכה לטיעונים לעונש. המאשימה הגישה לבית המשפט את הסרטון מתיק החקירה (ת/1).

הסנגור מסר את הסרטון שברשותו, ובהודעה שצרף ציין שבשניות 31-33, בסרטון, נראים 2 רכבים שמאטים ונותנים לרכב הנאשם לפנות פרסה. בשנייה ה-35 מגיע האופנוע מהפינה, עוקף את שני הרכבים ופוגע ברכב הנאשם בשנייה ה-37.

צוין שהסרטון שצורף אינו מצוי בחומר החקירה, ולא הוצג לנאשם על ידי המאשימה בהליך קודם כלשהו.

הכרעה

4.         לאחר שהאזנתי לטיעוני הצדדים, וצפיתי בסרטונים שהגישו הצדדים, בקשת הסנגור לחזרת הנאשם מהודאתו, נדחית, מהנימוקים הבאים.

הוראת סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי קובעת שבית המשפט רשאי להתיר חזרה מהודאה, בכל שלב משלבי המשפט, מנימוקים מיוחדים שירשמו.

בע"פ 5715/07 רנטו סבן נגד מדינת ישראל, קבע כב' בית המשפט העליון:

" סעיף 153(א) לחסד"פ מאפשר לנאשם לחזור בו מהודייתו, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו. ככלל, בתי המשפט מאפשרים לנאשם לחזור בו מהודייתו בנסיבות חריגות, כגון מקרים בהם הוכח כי הנאשם הודה שלא מרצונו החופשי, בכפיה או כאשר לא הבין את משמעותה של ההודאה".

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הרי שלא מצאתי נימוקים מיוחדים שיש בהם כדי לאפשר חזרתו של הנאשם מהודאתו.

הודאתו של הנאשם ניתנה מרצונו הטוב והחופשי, הנאשם היה מיוצג, מראשית ההליך, הבין את משמעות הודאתו ושקל את השלכותיה.

צפייה בסרטונים שהגישו הצדדים מעלה שמדובר בסרטון זהה, שהיה חלק מחומר החקירה, בעת שהנאשם מסר את הודאתו בתיק. ראיה זו עמדה בפני הסנגור בעת ניתנה ההודאה, כך שכלל השיקולים הרלוונטיים, הובאו בחשבון, טרם מתן הודאה על ידי הנאשם.

3

יצוין שהבקשה לחזרה מהודאה הוגשה כשנה לאחר שהנאשם הורשע על בסיס הודאתו ולא ברור מדוע הוגשה בשיהוי כה ניכר, ובשלב בו הדיון היה כבר קבוע לטיעונים לעונש, כשהראיה הייתה מצויה בחומר החקירה.

יתירה מכך, צפייה בסרטון מעלה שיש לדחות את טענת הסנגור שמדובר בראיה חדשה ששופכת אור חדש לחלוטין על ההליך, ושיש בכוחה להביא לזיכוי הנאשם.

בסרטון נראה רכב הנאשם עומד בשולי הכביש, מימין, כשרכבים שנוסעים בנתיב, בכיוון נסיעתו, חולפים על פניו. שניות אחדות טרם התאונה נראה רכב לבן, שמגיע בנתיב, לאותו הכיוון, מאט, ובהמשך נכנס לנתיב עפר מימין. לאחר מכן פונה רכב הנאשם לתוך הנתיב, שמאלה, והאופנוע, שמגיע בנתיב נסיעתו, מתנגש ברכבו, בדופן שמאל.

בניגוד לטענת הסנגור, לא נראים בסרטון 2 רכבים שמאטים את מהירות נסיעתם, ולא נראה שהאופנוע עוקף אותם. מכאן שאין בראיה זו כדי להצביע על כך שהנאשם אינו אחראי להתרחשות התאונה.

לסיכום, הנאשם בהליך זה היה מיוצג מראשיתו, מסר הודאתו לאחר ששקל את כלל השיקולים הרלוונטיים, כשהסרטון שהוגש על ידי הסנגור, כבר היה מצוי בחומר החקירה, והסנגור רשאי היה לעיין בו.

יתירה מכך, לא מצאתי יסוד לטענת הסנגור, שיש בראיה זו, כדי להוביל לזיכוי הנאשם.

בנסיבות אלה לא מצאתי שקיימות נסיבות שיש בהן כדי להטיל ספק בכנות ההודאה.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

כאמור בהחלטתי מיום 17.6.21, הדיון קבוע לטיעונים לעונש ליום 27.6.21, בשעה 11:00.

5129371

54678313המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א תמוז תשפ"א, 21 יוני 2021, בהעדר הצדדים.