1

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני ביצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

מתחם עונשי נע בין 3 חודשים לבין 9 חודשי פסילה.

2

מלוא תיק החקירה הונח בפניי. על פניו עולה כי הנאשם המתין בעמידה ברמזור אדום, החל בנסיעה כשנדלק האור הירוק - אך המדובר היה במופע אור ירוק לכיוון נסיעה שונה. בדין מפנה הסניגור לכך שאין המדובר "בגניבת רמזור".

אף המתלונן ביקש להקל בעונשו של הנאשם לאור התנהגותו האנושית לאחר קרות התאונה.

לנאשם ותק נהיגה משמעותי, נוהג משנת 1969, עברו התעבורתי איננו מכביד.

הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 2,000 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 100 יום, מתוכם ינוכו הימים בהם היה רישיון נהיגתו מופקד, כלומר 17 ימים.

ריצוי יתרת הפסילה נדחה עד 60 יום.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תשלח גזר הדין לצדדים.

ניתן היום, א' טבת תשע"ט, 09 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.