1

בפני בקשת הסנגור ותגובת התביעה.

לנוכח האמור בבקשה לעניין ראיות לעונש ובנוסף לאמור בגזר הדין מיום 30.6.20, עמ' 24 שורה 17 ואילך, אציין כי:

1.      הישיבה שאמורה הייתה להתקיים ביום 12.1.20 יוחדה לשמיעת ראיות לעונש וזאת לאחר שהצדדים הודיעו לביהמ"ש על המשך המגעים ביניהם, כמו כן נכתב כי: "ההגנה תזמן עדיה".

ביהמ"ש הורה לצדדים להעביר ביניהם כל מידע הרלוונטי לדעתם לצורך המגעים ביניהם ובפרוטוקול נכתב מפורשות כי: "העתק ממסמכי החוקרים יועבר לתביעה". ויודגש מדובר במסמכים אשר הסנגור ציין מציאותם באוזני ביהמ"ש, אך לא התקבלו כראייה ע"י ביהמ"ש.

2.      בשתי הישיבות הבאות (אשר התקיימו ביום 12.1.20 וביום 27.1.20) הודיעו הצדדים על המשך המגעים ביניהם.

לא התבקשתי לשמוע ראיות לעונש, ואף לא הוגשה בקשה על ידי מי מהצדדים לתקן פרוטוקול הדיון כפי ניסוחו.

2

3.      אף בישיבה שלאחר מכן ביום 18.5.20, התבקשתי ע"י הצדדים לדחות הדיון לצורך השלמת מגעים ביניהם (דחייה שלישית!) ונקבעה ישיבה ליום 9.6.20 לטיעונים לעונש.

אף בישיבה זו לא התבקשתי לשמוע ראיות לעונש, ואף לא הוגשה בקשה על ידי מי מהצדדים לתקן פרוטוקול הדיון כפי ניסוחו.

4.      ביום 9.6.20 טענו הצדדים לעונש והתיק נקבע למתן גזה"ד. יודגש כי לא התבקשה הוספת ראיות נוספות לעונש.

ביהמ"ש אמר את דברו בגזה"ד, לאחר ששמע כלל טיעוני הצדדים לעונש ותוך התייחסות למכלול טענותיהם.

הבקשה הנוכחית להוספת ראיות לעונש נדחית.

אשר לטענה המופיעה בס' 1 לבקשה:

קריאת סעיף 51ב(א) לחוק העונשין יחד סעיף 51ב(ב) לחוק, אכן מעלה כי לא ניתן להורות על מתן גז"ד ובו מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות אלא אם כן תונח בפני ביהמ"ש חוו"ד מטעם הממונה על עבודות שירות.

בגזר הדין מיום 30.6.20 הוריתי, בין שאר העונשים, על הטלת עונש מאסר בפועל, אלא שמצאתי לנכון לעכב ריצויו כדי לבחון האפשרות להמירו ממאסר בפועל - למאסר בדרך של עבודות שירות.

מסיבה זו הוריתי על קבלת חוות דעת הממונה.

בישיבה הבאה אדון בסוגיה זו.

הבקשה לביטול גזר הדין נדחית.

3

ניתנה היום, ח' אב תש"פ, 29 יולי 2020, בהעדר הצדדים.