1

בפני בקשה של המדינה לתיקון כתב אישום אשר הוגש כנגד הנאשם ביום 13.7.17.

פרשת התביעה החלה להישמע בפני ובמהלך חקירתו הנגדית של בוחן התנועה (עד תביעה מספר 1)

הופסק הדיון לאור מספר תשובות שנתן הבוחן בעדותו במהלך החקירה הנגדית, תשובות אשר יצרו על פניו רצון של המדינה לבחון עמדתה מחדש בתיק זה.

ב"כ המדינה ביקש וקיבל אורכה כדי לבדוק את עמדת המדינה מול הממונים עליו שכן שאלת קיומו של "סיכוי הסביר להרשעה" עמדה לבחינה מחודשת לאור עדותו של הבוחן.

ביום 16.4.19 הודיע ב"כ המדינה לבית המשפט כי נודע לתביעה על שלושה עדים נוספים (זאת מתוך מסמכי תביעה אזרחית נלווית לאותה פרשה שהגיעו לידי המדינה) ובכוונת התביעה לחקור את אותם עדים באמצעות בוחן תנועה אחר שאינו הבוחן שכבר החל להעיד.

באותו המעמד הודיעה המדינה כי חומרי החקירה הרלוונטים הנוספים שיאספו יועברו להגנה במסגרת זכות העיון וכי המדינה תשקול אפשרות להגיש בקשה לתיקון כתב האישום.

2

החלטה זו ניתנת בעקבות הבקשה שהגישה המדינה לה מתנגד נמרצות ב"כ הנאשם.

בחנתי את נימוקי הבקשה על רקע הפסיקה לה הפנתה המדינה וקראתי בעיון רב את נימוקי הסנגור בהתנגדותו לבקשה זו.

המדינה בבקשתה לא הסבירה כיצד השלמת החקירה שבוצעה על ידה משתלבת עם

"הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11 - השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום" (עדכון אחרון מיום 27.12.2018, ניתנה במקור ביום 7.4.2003)

ולפיה נקבע בסעיף 6 של ההנחיה:

"בטרם יורה הגורם המוסמך על השלמת חקירה ייתן דעתו למשקלם היחסי של הנסיבות והשיקולים המפורטים בהנחיה, בנפרד ובמצטבר, והכל במטרה להבטיח איזון ראוי בין האינטרסים והערכים הנוגדים."

ובסעיף 7 של ההנחיה כך נקבע:

"החלטת הגורם המוסמך להורות על השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום יכול שתעשה מסיבות שונות, ובכלל זאת מקום בו התגלתה לתובע עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאת ההליך, כדוגמת (אין המדובר ברשימה סגורה):

(1)  מקום בו חלה התפתחות שיש בה פוטנציאל לשנות את סעיפי האישום (כגון מות הקרבן לאחר הגשת אישום בגין חבלה בכוונה מחמירה).

(2)  מקום בו במהלך המשפט מוגשות ראיות על פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים אשר מחייבים השלמת חקירה, או שבמהלך ראיון עד עלו פרטים עובדתיים כאמור.

(3)  מקום בו התעורר צורך מהותי לבחון טענה שעלתה לראשונה לאחר הגשת כתב אישום (בדומה לנדרש עת עלתה טענה כאמור לראשונה במהלך שימוע שקוים לפני הגשת כתב אישום)

(4)  מקום בו השלמת החקירה נעשית לבקשת הנאשם כאשר יש עילה טובה לבקשתו.

(5)   במקרים בהם במהלך ניהול התיק מצא תובע כי נדרשות השלמות חקירה שהן טכניות במהותן."

ובסעיף 8 נקבע מפורשות -

3

"במסגרת השיקולים להורות על השלמת חקירה, יינתן משקל לשאלה האם ניתן היה בשקידה סבירה לבצע את פעולת החקירה טרם הגשת כתב האישום. בנסיבות בהן ניתן וצריך היה לצפות ולהעריך את נחיצותה של החקירה טרם הגשת האישום, ולא התחדש דבר בהקשר זה, הרי שככלל לא תבוצע השלמת חקירה למעט בנסיבות חריגות."

בבקשת המדינה לא ניתן כל נימוק או הסבר לפעולות החקירה שביצעה המדינה לאחר עדותו של ע.ת 1 בפני ביום 18.1.19.

המדינה לא הסבירה כיצד פעולות אלה עולות בקנה אחד עם הכללים שקבע פרקליט המדינה ומדוע נכון שבית המשפט יאפשר הבאת ראיות אלה בשלב בו חקירתו הנגדית של הבוחן המרכזי נמצאת בעיצומה.

אדגיש כי אין אני פוסל על הסף את בקשת המדינה, אך כפי שכבר הבהרתי בעבר, רק במקרים נדירים תתאפשר הבאת ראייה חדשה בדרך של תיקון כתב אישום לאחר שהחלו להישמע ההוכחות, והנטל הוא על המדינה להראות כי ראיות אלה נאספו בהתאם לכללים ושיקול הדעת שקבע פרקליט המדינה.

בנוסף, חובה על המדינה לשכנע כי לא ייגרם עיוות דין לנאשם שכן יש לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן ביחס לראיות (עדויות) החדשות שמבקשת המדינה לצרף.

החלטתי תינתן רק לאחר שאקבל עמדה מלאה של המדינה לנושאים אלה, ולאחריה תגובת ב"כ הנאשם.

המדינה תגיב להחלטה זו תוך 10 ימים מהיום.

עותק מהחלטה זו יועבר בדחיפות לתובע עודד נגב וכן לב"כ הנאשם אשר יקבל אף הוא זכות תגובה אחרונה לתגובת המדינה טרם תינתן החלטתי הסופית.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ט, 12 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.