ת"ד 280/10/19 – מדינת ישראל נגד עופר הוד
ת"ד 280-10-19 מדינת ישראל נ' הוד
|
|
14 יולי 2020 |
1
בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.
כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.
מלוא התיעוד הרפואי המתייחס לאשפוזו של הנפגע, הונח בפני. נתתי דעתי לטיב הפציעה ולטיפול אשר הצריכה.
המדובר בנהג בעל ותק נהיגה משנת 1975 מהן שנים רבות כנהג מקצועי. נסיבותיו האישיות של הנאשם הובאו בפני בהרחבה על ידי סנגורו. כמו כן, נתתי משקל לכך שפסילת רישיון נהיגתו תהווה שבירת מטה לוחמו.
לזכותו של הנאשם הודאתו באשמה, אשר חסכה העדת הנפגע והטרחתו לדיון בפני.
קנס
הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.
הקנס ישולם תוך 60 ימים.
שובר תשלום ישלח לכתובתו הרשומה של הנאשם ו/או סנגורו.
2
פסילה בפועל
הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים בניכוי 60 ימי
הפסילה המנהלית.
ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.
פסילה על תנאי
הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים
וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי בלוד.
ניתן היום, כ"ב תמוז תש"פ, 14 יולי 2020, בהעדר הצדדים.
