1

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד אייל עמאר

ב"כ הנאשמת: עו"ד אבו זלף

הנאשמת: בעצמה

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

על יסוד הודאת הנאשמת, אני מרשיע אותה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

לפי עובדות כתב האישום בהן הודתה הנאשמת, בתאריך 15.3.15 סמוך לשעה 09:40, נהגה הנאשמת ברכב פרטי, ברחוב סמולטקין, הגיעה לצומת רחוב שלום עליכם, בקריית אתא, הכביש במקום תקין, הראות טובה, שדה הראייה מקו הראייה של הנאשמת היה פתוח משמאל למרחק של 30 מטר, ובכיוון נסיעתה של הנאשמת, הוצב תמרור 301, המחייב אותה ליתן זכות קדימה לתנועה החוצה בפניה. אותה עת, מצד שמאל ביחס לכיוון נסיעת הנאשמת, הגיע רכב פרטי, מסוג ניסן, אשר נכנס לצומת, היה קרוב לרכב הנאשמת. הנאשמת, לא צייתה לתמרור, לא נתנה זכות קדימה לניסן, נכנסה לצומת, חסמה את דרכו וגרמה לתאונת דרכים. כתוצאה מהתאונה, נחבלו הנוסעים המעורבים ברכב, ונגרם נזק לכלי הרכב.

נהיגה בכבישים בצורה לא זהירה ורשלנית, גובה לדאבון הלב, קורבנות חפים מפשע מדי יום, ופסיקתו של בית המשפט העליון מחייבת הטלת עונשים מרתיעים וממשיים בשל עיקרון קדושת החיים.

2

טווח הענישה הנוהג בעבירות אלה, נע בין 3 חודשי פסילה, שהינה פסילת החובה, הקבועה בחוק, ועד לפסילה בפועל, של 12 חודשים, לצד פסילה על תנאי וקנס.

נסיבות ביצוע העבירה מפורטות בעובדות כתב האישום בהן הודתה הנאשמת, ומלמדות על כך שהנאשמת הפגינה רשלנות, בדרגה בינונית, שעה שנכנסה לצומת, ולא אפשרה זכות קדימה לרכב הניסאן שהגיע לצומת והיה קרוב אליה. יודגש, כי לרשות הנאשמת היו 30 מטרים לפחות, שדה ראייה אשר איפשר לה להבחין בניסן וליתן לו זכות קדימה.

עם זאת, בחינת הנסיבות מלמדת, כי מדובר בתאונה יחסית קלה, הפציעות של המעורבים בתאונה, אף הן קלות, כעולה מהתעודות הרפואיות בהן עיין בית המשפט. הנזק הרכושי, אף הוא במדרג הנמוך.

עוד אציין כי מדובר בנאשמת הנוהגת מ-2009, ללא הרשעות תעבורתיות קודמות. קצין המשטרה אשר דן בשאלת פסילתה של הנאשמת בסמוך לאחר התאונה, לא מצא לנכון לפסול את רישיון הנהיגה.

עוד אציין, כי מדובר באירוע מלפני כשנה.

הנאשמת עובדת כעובדת סוציאלית, בחברה לשירותי סיעוד, עיקר עבודתה כוללת תמיכה בקשישים סיעודיים, אוכלוסיה מוחלשת, הזקוקה לסיוע שוטף, ובדיקת מצבה הפיזי והנפשי, מעשה שביום יום. פסילה ממושכת של רישיון הנהיגה, תפגע בפרנסת הנאשמת, ובאוכלוסייה, אותה היא תומכת.

אציין, כי למרות מתחם העונש ההולם, שנקבע לעיל, המחוקק קבע בסעיף 38(3) לפקודת התעבורה כי בהתקיים נסיבות מיוחדות, רשאי בית המשפט לסטות מעונש המינימום הקבוע בחוק.

בנסיבות המפורטות לעיל, נוכח הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשמת, נסיבות התאונה, תוצאותיה, ונסיבותיה האישיות של הנאשמת, כמפורט לעיל, סבורני כי יש מקום לחרוג מפסילת החובה, אם כי אין מקום להתעלם ממנה כליל, שכן, בסופו של יום, מדובר בנהיגה רשלנית, שגרמה לחבלה לאדם, ואך בנס לא הסתיימה בפגיעה חמורה יותר.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

3

30 ימי פסילה בפועל.

רישיון הנהיגה נמסר לביהמ"ש, חישוב הפסילה ייעשה מהיום. המזכירות תנפיק לנאשמת אישור הפקדה.

3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

קנס בסך 1,800 ₪ או 18 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-6 תשלומים שווים, פיגור יעמיד את מלא הקנס לפירעון מידי ויפעיל את עונש המאסר שלצדו.

זכות ערעור לביהמ"ש מחוזי בחיפה תוך 45 יום מהיום.