ת"ד 2323/08/15 – רותם ציקורי נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו |
|
|
|
ת"ד 2323-08-15 מדינת ישראל נ' ציקורי
תיק חיצוני: 2015/200733 |
1
|
מספר בקשה:1 |
||
בפני |
כבוד השופט דן סעדון
|
||
מבקשים |
רותם ציקורי ע"י עו"ד ערד
|
||
נגד
|
|||
משיבים |
1. מדינת ישראל
|
||
|
|||
החלטה |
לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם וסנגורו.
1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אי ציות לתמרור 301 ונהיגה בקלות ראש הגורמת חבלה של ממש. הנאשם, באמצעות סנגורו, כפר במיוחס לו והתיק נקבע להוכחות ליום 13.1.16 שעה 10.00. למועד שנקבע התייצבו עדי התביעה ואף הנאשם והסנגור נכחו, לסירוגין, באולם בית המשפט. כאשר נדרש להתחיל בדיון ההוכחות ובימ"ש הורה לכרוז מספר פעמים לסנגור, לא התייצב האחרון. בעקבות זאת, נשפט הנאשם בהיעדרו והוטלו עליו עונשים כמפורט בגזר הדין.
2. כעת מונחת לפני בקשה לביטולו של פסק הדין האמור בהסכמה. הסכמה זו מצד התביעה מותנית בכך שיושתו על ההגנה הוצאות ולהלן נבהיר פשר עמדה זו כעולה מטיעוני ב"כ הנאשם.
2
3. ב"כ הנאשם טוען כי שהה בבית המשפט במועד שנקבע לדיון ואף נכנס פעמיים לאולם בימ"ש לפני השעה 10.00. לטענתו, בשעה 10.00 שהה באולמו של כב' השופט נהרי ולא היה יכול לעזוב את האולם (!). ב"כ הנאשם הגיע לאולם בימ"ש בעת שימוע גזה"ד והוא מתנצל על האירוע. לסנגור טענות המעוגנות בחומר הראיות - שטרם הונח בפני בימ"ש - המבססות לשיטתו את הטענה כי אי ביטול פסק הדין יגרום לנאשם עיוות דין.
דיון והכרעה
4. אין מדובר במקרה "קלאסי" של שפיטת נאשם בהיעדרו שכן הן הנאשם והן סנגורו נכחו בבית המשפט, אם כי לא באולם "הנכון" ובשעה "הנכונה". ברור, כי אי עמידה במועדים שנקבעו על ידי בימ"ש פותחת פתח לבזבוז זמן שיפוט שהינו משאב ציבורי יקר. על כן, העובדה שב"כ הנאשם קבע לנוחותו דיונים נוספים באולמות אחרים בבימ"ש זה ואף שהה בהם בעת שהיה אמור להתחיל דיון ההוכחות בתיק זה ולא שעה לקריאותיו של הכרוז המורה לו להתייצב לדיון לשמיעת הוכחות, אינה יכולה להוות טעם סביר ואף לא קלוש לאי התייצבות לדיון במועד שקבע בימ"ש. זאת ועוד: מכיוון שלא נחשפתי לחומר הראיות בתיק אין ביכולתי להעריך את עוצמת טענות ההגנה ברובד העובדתי אשר בעטיים נטען כי אי ביטול פסק הדין יסב לנאשם עיוות דין. אזכיר רק כי התיק נקבע להוכחות על מנת לאפשר להגנה להוכיח כי הרשעת הנאשם במיוחס לו תסב לו עיוות דין ועל כן קיים קושי לקבל טענה זו מפי ההגנה לאחר שזו קיבלה את ההזדמנות המלאה לבסס טענה בדבר גרימת עיוות דין בהרשעת הנאשם. מכל מקום, אין צורך להכריע בעניין נוכח הסכמת התביעה לביטולו של פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
5. לאור כל האמור, ולא בלי היסוס, מצאתי להיעתר לבקשה המוסכמת ולבטל את פסק הדין אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות בסך 2000 ₪ לאוצר המדינה. ההוצאות ישולמו עד 27.3.16 ובכפוף לתשלומם כאמור - יקבע מועד לדיון הוכחות בחודש אפריל 2016 על פי רשימת מועדים אפשריים שתעביר ההגנה תוך 4 ימים מקבלת החלטה זו.
המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.
3
ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ו, 27 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.
