1

1. הונחה לפני בקשה לביטול הכרעת דין, שניתנה בהעדר הנאשם ביום 25.12.18.

2. בתיק זה הוגש כתב אישום ביום 8.6.15, בגין עבירות של סטיה מקו נסיעה, נהיגה בקלות ראש והתנהגות הגורמת נזק.

3. ביום 21.10.5 נשפט הנאשם בהעדרו, על ידי כב' השופט א' קאופמן, ונדון ל-3 חודשי פסילה, 3 חודשי פסילה מותנית, למשך שנתיים, וקנס בסך 1,200 ₪.

כב' השופט קאופמן נעתר לבקשה לביטול פסק הדין שהגיש הנאשם, פסק הדין בוטל והתיק חזר לשלב ההקראה, תוך חיוב הנאשם בהוצאות בסך 1,000 ₪.

ביום 29.10.16 נקבע התיק לשמיעת ראיות וביום 5.4.17 החלו העדים להישמע לפני.

2

בדיון שהתקיים ביום 23.11.17, עד התביעה האחרון לא הופיע, והתיק נקבע להמשך שמיעת ראיות ליום 31.12.17. במועד זה העד לא התייצב, בשנית, והתיק נדחה לשמיעת ראיות ליום 1.2.18, תוך שנפסקו הוצאות לטובת הנאשם.

נוכח בקשת דחיה מטעם הסנגור, נדחה הדיון ליום 12.6.18. במועד זה ביקשו הצדדים לקבוע את התיק לתזכורת, במעמדם, על מנת להגיע להבנות והתיק נקבע ליום 13.9.18. במועד זה הודיעה הסנגורית שהסנגור לא הספיק לפנות לתבוע בשל עומס עבודה, והיא הייתה באותה עת בחופשת לידה. נוכח האמור, והיות שמדובר בתיק ישן, הוריתי שאין מקום לקבוע את התיק לתזכורת נוספת וקבעתי המשך שמיעת ראיות ליום 17.9.18. במועד זה הנאשם והסנגורית לא התייצבו לדיון שהיה קבוע לשעה 11:30. בשעה 12:27 התייצבה הסנגורית, ונשמע עד התביעה, חטיב בלאל. התיק נקבע להמשך שמיעתו ליום 25.12.18.

יום לפני הדיון, ביום 24.12.18, הגישה הסנגורית בקשת דחייה מהטעם שבין הצדדים מתנהלים הליכי מו"מ. בהחלטתי הוריתי שהבקשה נדחית מהטעם שלא ניתן לדחות תיק הקבוע לשמיעת ראיות. ביום הדיון, בשעה 12:32, הוגשה בקשה דחייה נוספת מטעמה בה צוין שהסנגורית נאלצת להשגיח על ביתה הפעוטה, החולה, וצורפו אישורים רפואיים.

נוכח אי התייצבות הסנגורית והנאשם לדיון, הרשעתי את הנאשם בהעדרו והתיק נדחה לטיעונים לעונש ליום 5.2.19.

ביום 23.1.19 הוגשה בקשה מטעם הסנגורית, שכותרתה "בקשה מוסכמת לביטול הכרעת הדין". בבקשה צוין שלפני הדיון שנערך ביום 25.12.18, סוכם בין הצדדים שתוגש בקשת דחייה מוסכמת, נוכח הליכי משא ומתן. הבקשה הוגשה ביום 24.12.18. בלילה שבין ה - 24.12.18 ליום הדיון, מצבה של בתה, בת ה-11 חודשים, החולה, החמיר, היא נאלצה להשגיח עליה כל הלילה, ונבצר ממנה להופיע בדיון. בשעות הבוקר הועברה, מטעם ההגנה, בקשה לדחיית מועד דיון. הסנגורית, צוין, אף פנתה לב"כ המאשימה, שיבהיר את הטעמים להעדרה בדיון, אך עוה"ד שהופיע מטעם המאשימה, צוין, לא עשה כן. הסנגורית ציינה שהופיעה לכלל הדיונים בתיק, ומי שלא הופיע הוא העד האחרון בפרשת התביעה, מר בילאל ח'טיב. צוין שעד זה לא הופיע גם במועד הדיון שנקבע לשמיעתו, והדבר היה, בין כך ובין כך, מוביל לדחיית הדיון.

ביום 23.1.19 הוריתי למאשימה לתת תגובתה לבקשה, בתוך 5 ימים, אך הודעה מטעמה לא נמסרה עד היום.

אי לכך, ניתנת החלטה על בסיס החומר המונח לפני.

הכרעה

4.         לאחר שעיינתי בבקשה, לא מצאתי להיעתר לה מהנימוקים הבאים:

3

הדיון שהיה קבוע ליום 25.12.18, היה ידוע לסנגורית כבר מיום 17.9.18, היינו, 3 חודשים טרם קיומו. על אף זאת, יום אחד בלבד, טרם הדיון, הגישה הסנגורית בקשה לדחייתו, נוכח, לטענתה, משא ומתן המתנהל בין הצדדים.

היות שמדובר בדיון שנקבע לשמיעת ראיות, הבקשה נדחתה. על אף החלטת בית המשפט, הסנגורית בחרה שלא להתייצב לדיון, וביום הדיון, הגישה בקשה נוספת לדחייתו, בשל מחלת בתה הפעוטה.

יצוין שמדובר בתיק ישן, משנת 2015, שנדחה בעבר מספר פעמים, וגם בשל בקשת ההגנה לנהל משא ומתן עם התביעה. על אף הזמן הרב שחלף, עד היום כוונה זו לא מוצתה. יושם אל לב, שביום 13.9.18 ציינה הסנגורית שהסנגור לא הספיק למצות דרך זו, בשל עומס עבודה. לא זו אף זו, בתיק נשמעו כבר מספר עדים, במהלך מספר דיונים, ופרשת התביעה מצויה בעיצומה.

בנסיבות אלה תמוה הוא שיום אחד בלבד, טרם הדיון, נזכרת ההגנה להגיש בקשה דחייה, בטענה שבכוונתה למצות משא ומתן עם התביעה.

ברי, שאם הסנגורית מבקשת למצות את ההליכים מול התביעה, עליה להגיש על כך, הודעה מבעוד מועד, ובית המשפט היה שוקל את הבקשה בהתאם.

5.         אינטרס הציבור הוא שהמשפטים יתבררו במהירות ראויה ויתקיימו במועד שאליו הם נקבעו. בית המשפט הקדיש לדיון ההוכחות משבצת דיונית, שהייתה יכולה להיות מנוצלת לשמיעת תיקי הוכחות אחרים שממתינים בתור. משהדיון לא נערך, זמנו של בית המשפט בוזבז לריק.

שמירה קפדנית על מועדים היא הכרחית, בפרט שמדובר במועד הקבוע לשמיעת ראיות. דחיית דיון למועד אחר משבשת את המהלך התקין של עבודת בית-המשפט ומאריכה את הדיונים שלא לצורך(רע"א 3136/00 סלמאן נ' שוקייר, פ"ד נה(2) 97 (2001) (להלן - עניין סלמאן)).

6.         זאת ועוד "נוהל טיפול בבקשות לשינוי מועד דיון" הוראות נוהל של נשיא בית המשפט העליון 1-14 (2014), קובע כלהלן:

"הכלל הוא כי דיונים יש לקיים במועדם. שינוי מועד דיון, ובפרט דחייה של מועד דיון, הם החריג לכלל. לפיכך, קבלת בקשה לשינוי מועד דיון תישמר למקרים מיוחדים בלבד."

7.         בנסיבות האמורות, אין המדובר במקרה חריג המצדיק קבלת הבקשה.

לסיכום, הבקשה נדחית.

4

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ט, 31 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.