1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 5.1.20 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בגרימת תאונת דרכים עקב נהיגה רשלנית, נהיגה במהירות בלתי סבירה לתנאי הדרך וגרימת חבלה לגוף ונזק לרכוש, ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 2,000 ₪, פסילה בפועל למשך 5 חודשים (בניכוי 60 ימי פסילה מנהלית), ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים.

3.         המבקש טען כי לא קיבל כל הזמנה לדיון וכי נודע לו לראשונה על הדיון רק כאשר קיבל את פסק הדין בדואר. טען כי מעולם לא הגיע לדירתו עובד דואר למסירת דברי דואר בתאריכים הנקובים באישורי המסירה מיום 18.5.19 ומיום 11.11.19, ולא הודבק על דלת דירתו כל דבר דואר. טען כי בבניין בו הוא מתגורר ישנן 4 כניסות ובסך הכל 32 דיירים וכי באישורי המסירה לא רשום מספר הדירה, ולכן סביר להניח שעובדי הדואר התבלבלו וביקרו בדירה אחרת. טען כי באישורי המסירה לא צוין שם האדם אשר כביכול סירב לקבל את דבר הדואר וכיצד זוהה. טען כי גזר הדין שניתן נגדו חמור במיוחד. טען כי הוא סטודנט לחינוך וצירף אישור לימודים. טען כי לא ביצע העבירות המיוחסות לו וכי מדובר בתאונה בלתי נמנעת.

2

4.         ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי המבקש זומן כדין כפי שעולה מאישור המסירה. טען כי בהתאם לסעיף 240 לחסד"פ רואים את המבקש כמי שהודה בכל עובדות כתב האישום.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

בתיק סרוקים שני אישורי מסירה לדיון ביום 5.1.20. באישור המסירה מיום 18.5.19 סומן בפרטי המסירה "סירב לקבל - הודבק" ולצד זאת נכתב בכתב יד שם הסרבן "אלארקם". באישור המסירה מיום 11.11.19 סומן בפרטי המסירה "סירב לקבל - הודבק". נוכח שני אישורי המסירה הסרוקים בתיק לא מצאתי כי עלה בידי המבקש להוכיח שלא קיבל את ההזמנה לדיון מסיבות שאינן תלויות בו. המבקש אף ציין כי קיבל בדואר את פסק הדין ללא קושי.

8.         עם זאת, נוכח מהות העבירות וטענת המבקש כי מדובר בתאונה בלתי נמנעת, אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 1,200 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 7.4.20 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין ייקבע מועד לדיון הקראה.

            המזכירות תודיע לצדדים.

3

            לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, י"ב אדר תש"פ, 08 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.