ת"ד 1338/04/19 – מדינת ישראל נגד לימור חרך
ת"ד 1338-04-19 מדינת ישראל נ' חרך
|
29 יוני 2020 |
1
הנאשמת הורשעה לאחר שמיעת ראיות בגרימת תאונת דרכים אשר תוצאתה חבלה (אשר איננה מגיעה כדי חבלה של ממש) לרוכבת אופנוע.
מתחם עונשי נע בין 6 ח' פסילה לבין 9 ח' פסילה.
מדובר באישום אשר בצידו חובת פסילת מינימום, בגין עבירה של אי מתן זכות קדימה - תקנה 64 (ג) לת"ת חובת פסילה מינימאלית של 3 חודשים.
וכן בגין עבירה על סעיף 62(2) לפק' התעבורה - חובת פסילה מינימאלית של 3 חודשים.
הערך המוגן הינו שמירה על שלום משתמשי דרך והגנה על חיי אדם. מידת הפגיעה בערך המוגן: בינונית באשר תוצאות התאונה קלה.
מיקומה של הנאשמת במתחם העונשי:
רמת הרשלנות הינה בינונית - גבוהה, באשר עובר לאימפקט, הנאשמת לא נתנה דעתה כלל לנעשה משמאלה למרות העובדה שבכוונתה היה לפנות לשמאל ואף נמצאה כבר בתחומי הצומת.
בפועל הסכנה - קרי האופנוע, אכן הגיעה משמאלה.
אינני קובעת רמת רשלנות גבוהה, באשר שוכנעתי כי דבריה, נהג הרכב אשר הגיע משמאלה ויתר על זכות קדימתו.
שיקולים לקולא:
1. לנאשמת ותק נהיגה משמעותי. נוהגת משנת 1993 ועברה התעבורתי ללא רבב.
2. הריני קובעת כי לרוכבת האופנוע רשלנות תורמת באשר יצאה לעקיפה בקרבת הצומת.
2
3. דברי הנאשמת בעקבות הכרעת הדין, לפיהם הגבירה זהירותה, מלמדים על הפנמת טעותה. בכך הושגה אחת ממטרות הענישה.
בשולי הדברים אציין כי מנהג נקוט בידינו לפיו שעה שנאשם מכיר בטעותו בשלבי ההקראה ומודה באשמה, ביהמ"ש נוטה להקל בדינו בהיותו בבחינת: "מודה ועוזב".
כמו כן, הודאת הנאשם באשמה חוסכת הטרחת העדים.
עיקרון זה, איננו ישים בעניינינו.
סוף דבר -
על יסוד דברים אלה, הריני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:
הריני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסכום של 1800 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם תוך 60 יום.
הריני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 50 ימים.
ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.
הריני פוסלת את הנאשמת מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
זכות ערעור על גזר הדין תוך 45 יום.
ניתן היום, ז' תמוז תש"פ, 29 יוני 2020, בהעדר הנוכחים