1

הנאשם הורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

בפניי הסדר טיעון "מסגרת" - התביעה הגבילה טיעונה העונשי ל-3חודשי פסילה ואילו הסנגור, במסגרת ההסדר, טוען לענישה מותנית אשר לא תכלול פסילה בפועל.

מלוא תיק החקירה הונח בפניי.

התביעה נימקה עמדתה העונשית בתוצאות התאונה: שבר בצלעות וחזה אוויר. הנפגע טופל שמרנית ושוחרר מבית החולים לאח השגחה של 4 ימים.

הסנגור הפנה לנסיבותיו האישית של הנאשם, לכך שרישיון נהיגתו חיוני להמשך העסקתו, להריונה המתקדם של רעייתו, לתפקודו החיובי בצה"ל- כפי שהוכח באמצעות תעודות ולהשתתפותו בפרויקט התנדבות חברתית.

הנאשם נוהג משנת 2014 ולחובתו 2 ב.מ.

בחנתי מכלול הראיות בתיק החקירה. על פניו, אין רשלנות תורמת של המעורב.

שבתי ושקלתי הנטען. לנגד עיניי הודאת הנאשם באשמה.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

סוף דבר

הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

2

קנס

הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 יום.

פסילה בפועל

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 45 ימים.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

פסילה על תנאי

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3

שנים.

המזכירות תשלח שובר תשלום לכתובת הנאשם/ב"כ.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי בלוד.

 17 פברואר 2022