1

רקע:

2

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), עקיפה מימין, לפי תקנה 47 (א) לתקנות התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), אי שמירת רווח, לפי תקנה 49 לתקנות התעבורה, התנהגות הגורמת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2)לתקנות התעבורה.

2.         על פי הנטען ביום 26.7.17 בשעה 17:00 ו/או בסמוך לכך נהג הנאשם באופנוע בכביש 60 מכיוון מעלה מכמש לכיוון ירושלים. אותה עת עמד בצד ימין של הדרך אוטובוס בשל תקלה טכנית. הנאשם נהג בקלות ראש בכך שביצע עקיפה מסוכנת של משאית מימין, לא שמר רווח מספיק מכלי הרכב שנסעו לפניו, רווח אשר יאפשר לו לעצור בכל עת את רכבו על מנת למנוע תאונה, וכתוצאה מכך התנגש באוטובוס מאחור. כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם חבלה של ממש וכלי הרכב ניזוקו.

טיעוני הצדדים:

3.         ב"כ המאשימה ציינה כי בהתאם לתיקון 113 יש להתחשב בנסיבות ביצועה של העבירה, הערך החברתי שנפגע ומדיניות הענישה הנוהגת. באשר למתחם הענישה ציינה כי הוא נע החל מ- 3 חודשי פסילה ועד רכיבי ענישה הכוללים אף מאסר בפועל. משום החבלות שנגרמו לנאשם ורף הרשלנות הגבוה באירוע, זאת על אף עבר תעבורתי נקי, ביקשה לקבוע את מתחם הענישה באמצעו של המתחם ולגזור על הנאשם רכיבי ענישה הכוללים מאסר על תנאי, פסילה שלא תפחת מ-7 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

4.         ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם , וכן לנסיבות האירוע בהן האוטובוס עמד בצד הדרך כשחציו על הכביש וחציו על נתיב הנסיעה, כשבשלב מסוים יצאה המשאית לעקיפה של האוטובוס והנאשם שלא הבחין באוטובוס לא הצליח לחמוק מתאונה. עוד הוסיף, כי הנאשם הוא שנפגע באירוע ומאז נאלץ לעבור מספר ניתוחים והוא עודנו מצוי בתהליך שיקום. בנסיבות האמורות ובהתאם להוראת החוק ביקשה ההגנה כי תיגזר על הנאשם ענישה מרוככת אף מתחת לתקופת המינימום הקבועה בחוק.

5.         הנאשם בסיום ציין כי הוא עדיין נאלץ להתאשפז לקבלת טיפול רפואי בעקבות התאונה, ליטול תרופות, וכעת הוא ממתין לטיפול פיזיותרפי כחלק מתהליך השיקום.

דיון:

6.         הערך החברתי שנפגע במקרה זה הינו הגנה על שלמות גופם ובטחונם של משתמשי הדרך. הנאשם לא נתן דעתו לתנאי הדרך ולהימצאותו של כלי רכב תקול בשול הדרך ובמעשיו גרם לתאונה שתוצאותיה חבלה של ממש לגופו ונזק לכלי הרכב המעורבים.

3

7.         בענייננו ובהתאם להוראות החוק קיימת פסילת חובה בגין עבירה של נהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונת דרכים, כאשר בית המשפט רשאי בנסיבות יחודיות להורות על תקופת פסילה קצרה יותר. בהתאם לכך ניתן לקבוע כי מתחם העונש מתחיל מפסילה קצרה מתקופה של שלושה חודשים ועד פסילה ארוכה מתקופה זו, זאת לצד רכיבי ענישה נוספים.

8.         הנאשם כבן 30 מחזיק ברישיון משנת 2005 וגיליונו התעבורתי נקי. הנאשם נטל אחריות על מעשיו ולכך יש להוסיף את העובדה כי עיקר הנזק נגרם לו. בנסיבות אלו ועל רקע התרשמותי כי על הפרק נאשם שתפקודו חיובי, כמו גם את נסיבותיו של האירוע ראיתי להסתפק בתקופת המינימום הקבועה לצד העבירה אותה ביצע, זאת לצד רכיבי ענישה נוספים כפי שיפורט להלן:

א.  אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 3 חודשים. הנאשם יפקיד את רישיונו עד ליום 2.6.19.

תשומת לב הנאשם כי העונש המקובל על נהיגה בפסילה הינו מאסר בפועל.

ב.   אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ג.   אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסכום של 1200 ₪ ב-2 תשלומים החל מיום 2.6.19.

ד.   הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3000 ₪ שלא יעבור על העבירות בהן הורשע וזאת למשך שנתיים. לא תיחתם ההתחייבות ייאסר הנאשם למשך 10 ימים.

(ההתחייבות יכול ותיחתם במשרדי הסנגור ותועבר למזכירות בית המשפט בתוך 45 יום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

העתק גזר הדין יומצא לצדדים.

ניתן היום, י' אדר ב' תשע"ט, 17 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.