1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 8.12.20 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בגרימת תאונת דרכים עקב נהיגה במהירות בלתי סבירה, נהיגה ללא זהירות וגרימת נזק לרכוש וחבלה לגוף. עסקינן בתאונה מיום 4.8.20 שכתוצאה ממנה נחבל בגופו הנאשם ונזקק לטיפול רפואי ונגרם נזק לרכב ולעמוד הרמזור. במסגרת גזר הדין נגזרו על המבקש קנס בסך 1,800 ₪ ופסילה על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים.

3.         המבקש טען כי לא קיבל לידיו את הזימון למשפט ולא ידע אודות הדיון וכי רק מספר ימים לפני הגשת הבקשה קיבל את פסק הדין בדואר. טען כי הוא חייל קרבי וכי נפצע בחודש אוקטובר 2020 ועבר ניתוח כשבוע וחצי לאחר הדיון שהתקיים בהיעדרו. צירף אסופת מסמכים רפואיים. טען כי לא היה בבית במהלך חודש ספטמבר בשל מגיפת הקורונה. טען כי בתאריכים הרלוונטיים של ביקורי הדוור הוא היה בצבא ואימו שעובדת מהבוקר עד הערב לא הייתה בבית. טען כי לפי אישור המסירה ישנו ביקור בתאריך 23.9.20 שלא בוצע על ידי הדוור. כפר באחריותו לגרימת התאונה ובנסיבות התאונה כפי שתוארו בכתב האישום. טען כי נסע בזהירות ובמהירות המתאימה לתנאי הדרך. לאור האמור ועל מנת למנוע עיוות דין ביקש לקבל את יומו בבית המשפט.

2

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הנאשם זומן כדין, והאישור נמצא בתיק בית המשפט. טענה כי המבקש לא הרים את נטל השכנוע כי נבצר ממנו לקבל את ההזמנה לדיון מטעמים שאינם תלויים בו. טענה כי אין בטענות ההגנה שהעלה המבקש משום כרסום מהותי בראיות שעלול לגרום למבקש עיוות דין. טענה כי העונש שהוטל על המבקש סביר ומידתי ואינו חורג מרמת הענישה המקובלת.

5.         המבקש בתשובה לתגובת המשיבה טען כי המשיבה התעלמה מאסופת המסמכים הרפואיים שצירף המבקש המלמדים כי נפצע בצבא ואף נאלץ לעבור ניתוח במהלך חודש דצמבר. טען כי המשיבה גם התעלמה מהעובדה שמדובר בתקופת חירום והיה ראוי להתחשב בנסיבות במיוחד כשמדובר בחייל קרבי שלא שב לביתו בזמן ששוגר אליו הזימון למשפט.

6.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

7.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

8.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי דבר הדואר נשלח לכתובתו של המבקש ולאחר ביקור שלישי הודבק במקום, מכאן שקמה חזקת המסירה.

יצוין כי באישור המסירה מפורטים שלושה מועדים, 21.9.20, 23.9.20 ו-30.9.20. ביחס לתאריך 23.9.20, מילא הדוור בכתב ידו את התאריך, השעה ושמו, אף שלא ציין סימון כלשהו ביחס למסירה. לאחר שעיינתי באישור המסירה בכללותו לא מצאתי כי נפל בו כשל מהותי.

המבקש לא הוכיח שלא קיבל את ההזמנה לדיון מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה. לעניין זה, גם אם המבקש לא ביקר בביתו בחודש ספטמבר, ואף אם אימו של המבקש עימה הוא מתגורר "עובדת מהבוקר עד הערב", כדבריו, הרי שלא מצאתי כי קמה מניעה מקבלת דבר הדואר ע"י המבקש לאחר שדבר הדואר הושאר במענו.

3

כמו כן, מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי גזר הדין נשלח לכתובת ביתו של המבקש ולאחר ביקור שלישי הודבק במקום בתאריך 22.12.20. מכאן, שגזר הדין התקבל באותו אופן וללא כל קושי.

9.         יצוין כי עיינתי במסמכים הרפואיים שצירף המבקש מהם עולה כי עבר ניתוח בתאריך 23.12.20, כשבועיים לאחר הדיון. לעניין זה, ככל והייתה מניעה רפואית מצידו של המבקש להתייצב לדיון הרי שהיה עליו להגיש בקשה מתאימה בטרם מועד הדיון הקבוע.

10.       עם זאת, המבקש העלה טענות הגנה אפשריות באשר לנסיבות ביצוע העבירה. בנסיבות אלה, בשים לב למהות התיק, ונוכח מצב החירום עקב משבר הקורונה ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש, מצאתי ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

11.       סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 500 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 18.3.21 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

לאחר ביטול פסק הדין ייקבע מועד לדיון הקראה.

            המזכירות תודיע לצדדים.

            לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, ז' אדר תשפ"א, 19 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.