1

1.     בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם ביום 17.09.08, כדין. התביעה מתנגדת נחרצות לבקשה.

2.     הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ב 11.04.18, כ-10 שנים לאחר מועד גזר הדין.

3.     המדובר בעבירות של אי ציות לאור אדום ברמזור, נהיגה בקלות ראש, נהיגה בשכרות, נהיגה בדרך הגורמת נזק, ללא רישיון נהיגה מתאים וללא ביטוח.

4.     המבקש זומן כדין ולא התייצב לדיון בעניינו, על כן נשפט בהעדר.

5.     אין לנאשם על מי להלין אלא על עצמו. אי התייצבות, רואים אותה, כהודיה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר [עיין: רע"פ 2584/09 אהרון בהרי נ' מ"י, כב' הש' א. א. לוי, 26.3.09, רע"פ 206/10 ג'אבר אל שייך נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 5.10.10].

2

6.     המבקש הגיש הבקשה בשיהוי ניכר, לא טרח להגיש לבית המשפט מבעוד מועד בקשת דחייה בצירוף אסמכתא רלבנטית למועד, המלמדת על כך שנבצר ממנו להופיע לדיון בבית משפט.

7.     המבקש כלל לא נתן הסבר לאי ההתייצבות וטענותיו הן לעניין העונש שהושת עליו.

8.     בנסיבות אלו ונוכח פסיקה במקרים דומים אין סיבה מוצדקת לביטול פסק הדין וטענה כללית אינה מספקת להנעת ההליך מחדש (עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י, הרכב הש': א. ברק, ת. אור, א. מצא, 2.10.03, רע"פ 8427/17)

9.     אין עיוות דין, העונש שנגזר הולם את העבירות.

10. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ח, 23 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.