1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשמת (להלן- "המבקשת").

המבקשת הועמדה לדין על עבירות של אי שמירת רווח ונהיגה בחוסר זהירות. הזמנה לדיון נשלחה למבקשת אך חזרה בציון "לא נדרש". בעקבות זאת נשפטה המבקשת בהיעדרה.

המבקשת טוענת כי קיימים אי סדרים בחלוקת דברי הדואר באזור מגוריה. לעניין התאונה היא טוענת כי התבלבלה בין דוושות הרכב.

המשיבה מתנגדת לבקשה. טענת המבקשת בדבר אי סדרים בחלוקת דואר, כך נאמר, היא טענה בעלמא.

דיון והכרעה

2

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות הולמות לאוצר המדינה. שני טעמים עשויים להצדיק ביטולו של פסק דין שניתן עקב אי התייצבות נאשם. הראשון הוא קיום טעם סביר לאי התייצבות. השני הוא גרימת עיוות דין לנאשם אם לא יבוטל פסק הדין. אשר לטעם הראשון, בצדק ציין ב"כ המשיבה כי טענות המבקשת הן טענות בעלמא. על מנת להראות אי סדרים בחלוקת הדואר נדרשת המבקשת לכל הפחות להגיש תצהיר מטעמה או להגיש מסמך רשמי של הדואר המלמד על בעיות בחלוקת הדואר. המבקשת לא פעלה כאמור ולטעמי לא הוכיחה כי ניתן הסבר סביר לאי התייצבותה לדיון. הטעם השני לביטול פסק דין הוא גרימת עיוות דין. לעניין זה ציינה המבקשת בבקשה כי התבלבלה בדוושות הרכב ועקב בלבול זה ( שאינו אלא רשלנות) נגרמה התאונה. במלים אחרות, המבקשת מודה כי התאונה המפורטת בכתב האישום שהוגש נגדה נגרם עקב רשלנותה ( או בלבולה, לפי הגדרתה). מכאן שהמבקשת מודה כי נהגה בחוסר זהירות ולא שמרה מרחק כמתחייב. במצב הדברים האמור נכון היה לדחות בקשה זו. עם זאת וככל שהמבקשת מעוניינת לשטוח טענותיה בבית המשפט אני סבור כי נכון להתנות זאת בתשלום הוצאות בסך 750 ₪ לטובת אוצר המדינה וזאת עד 20.7.17. באחריות המבקשת לקבל שובר לתשלום ההוצאות ממזכירות בית משפט זה. בכפוף לתשלום ההוצאות יבוטל פסק הדין ויקבע מועד לדיון מחודש בתיק.

ניתנה היום, י"א סיוון תשע"ז, 05 יוני 2017, בהעדר הצדדים.