1

ביום 6.1.19 נגזרו על הנאשם 3 חודשי פסילת רישיון בניכוי 12 ימי פסילה אותם ריצה. בגזר הדין קבעתי כי הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט עד יום 5.3.19.

בבקשה זו עותר הנאשם להחזיר את רישיון הנהיגה שלו בנימוק כי ריצה את תקופת הפסילה שהושתה עליו. לדבריו, קבעתי בגזר הדין שאין צורך בהפקדה כיוון שרישיון הנהיגה של הנאשם הופקד.

התביעה טוענת כי מבדיקה שערכה רישיון הנהיגה של הנאשם לא הופקד ועל כן לא החל מניין ימי הפסילה על פי גזר הדין.

דיון והכרעה

2

דין הבקשה להידחות. בגזר הדין לא קבעתי כי הנאשם הפקיד - כעניין שבעובדה - את רישיון הנהיגה שלו. כל שצוין בהקשר זה הוא כי "הואיל ולטענת הנאשם רישיונו מופקד במזכירות בימ"ש, פטור הנאשם מחובת הפקדה נוספת. מובהר כי ככל שרישיונו של הנאשם אכן מופקד מזכירות בימ"ש כיום, תימנה הפסילה כאמור ממועד גזר הדין" [ הדגשה הוספה]. הנה כי כן, בגזר הדין לא נקבע כי רישיון הנאשם אכן הופקד. כל שצוין הוא כי על הנאשם להפקיד רישיונו עד מועד מסוים ( שלא הופקד) וכי ככל שהרישיון הופקד - פטור הנאשם מחובת הפקדה נוספת. כיוון שלא קבעתי ולא יכולתי לקבוע כי הנאשם אכן הפקיד את רישיונו במזכירות בימ"ש, כפי שטען, וכיוון שמתגובת התביעה עולה כי בדיקה העלתה כי רישיון הנאשם לא הופקד הרי שמניין הפסילה כאמור בגזר הדין לא החל להימנות.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח אדר ב' תשע"ט, 25 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.