1

1.         הנאשם הורשע, על בסיס הודאתו, בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות, התנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש, ופניית פרסה.

כעולה מכתב האישום, ביום 2.2.19, סמוך לשעה 20:48, נהג הנאשם בניידת משטרה מ-25458, במסגרת מילוי תפקידו כשוטר, לשם טיפול באירוע של חטיפת תיק. הנאשם עצר את הניידת בכביש 4, ק"מ 238, סמוך ליציאה מנהריה לכיוון דרום, בשול הכביש, והנחה ניידת נוספת לבצע חסימה במקום. באותה עת נהג לירן ירקוני באופנוע מסוג "קיוואי", מ.ר. 8440378 (להלן - רוכב האופנוע), בכביש, בנתיב הימני, לכיוון כללי דרום והתקרב למקום עצירת הניידת. בשלב זה החל הנאשם בפניית פרסה לשמאל, לתוך הנתיב הימני, במטרה לעבור לנתיב הנגדי, מבלי שהבחין באופנוע, ומבלי שנקט באמצעי זהירות, על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך, וחסם את דרכו. רוכב האופנוע, שהבחין בנאשם, עבר לנתיב השמאלי, אולם הנאשם המשיך בפנייתו וחסם את דרכו. כתוצאה מכך, האופנוע התנגש עם חזיתו בדופן אחורי שמאלי של הניידת.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לרוכב האופנוע שברים בשתי הידיים ושפשופים רבים. רוכב האופנוע פונה לבית החולים שם בוצע נסיון לשחזור סגור וקיבוע עם גבס ללא הצלחה. ביום 12.2.19 בוצע לרוכב האופנוע ניתוח בהרדמה כללית לקיבוע השבר.

2

כתוצאה מהתאונה נגרם לאופנוע נזק בחלקו הקדמי, ולניידת נגרם נזק בדופן אחורי שמאלי.

2.         המדינה עותרת למתחם ענישה, שכולל, לשיטתה, פסילה, שנעה בין 6 חודשים ל-18 חודשים, פסילה על תנאי, התחייבות, קנס ופיצוי לנפגע העבירה. ב"כ המדינה ציין שהמדינה תסתפק ברף התחתון של המתחם, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, שוטר שהשתתף באירוע מבצעי, עברו התעבורתי הדל, התנהגותו בסמוך לאירוע, הודאתו באישומים וחסכון בזמן שיפוטי. נטען שהנאשם פגע בערכים של שמירה על שלימות הגוף ועל בטחון הציבור, ובארוע מדובר על רשלנות רגעית וחד פעמית. צוין שמדובר בנסיבות מקלות, שכן התאונה ארעה כחלק ממילוי תפקידו של השוטר. עם זאת, צוין שלנפגע נגרם נזק שאינו קל. בית המשפט הופנה לפסיקה תומכת.

הסנגור, עתר, מנגד, למתחם ענישה שנע בין פסילה מותנית לפסילה של 8 חודשים, והפנה לפסיקה תומכת, בציינו שהפסיקה שהגישה המדינה מחמירה ואינה רלוונטית. צוין שהנאשם, בלש בתחנת נהריה, שוטר מצטיין ומקצועי (נ/4), והאירוע התרחש בנסיבות מבצעיות, כשהנאשם הוזעק לבצע חסימה בכביש נוכח אירוע שוד. עוד טען הסנגור שהנאשם מודה במיוחס לו, ולאחר האירוע עצר מיד את הרכב, הושיט עזרה לנפגע, הזעיק את כוחות ההצלה, וביקר את הנפגע בבית החולים. נטען שבהתחשב בנסיבות האירוע המיוחדות, יש להטיל ענישה צופה פני עתיד. הנאשם נוהג משנת 2008, ולחובתו 2 עבירות של ברירות קנס, משנים 2016 ו-2009 (נ/5). הנאשם, בן 31, נשוי ואב ל-2 (בגילאי חודש וחצי ושלוש שנים) מפרנס יחיד, אשתו אינה אוחזת ברישיון נהיגה. צוין שהנאשם זקוק לרישיונו לעבודתו כבלש, ופסילתו תפגע בקידומו. עוד טען הסנגור לנסיבות אישיות, שמפאת צנעת הפרט לא נרחיבם.

3.         בנהיגה שגרמה לתאונת דרכים, בה נגרמו חבלות של ממש, יש משום פגיעה בביטחון הציבור ובשלומו. על חשיבותה של ענישה מרתיעה בתאונות דרכים, בהן נגרמות חבלות ופציעות חמורות, עמד בית המשפט ברע"פ 2564/12 יחיאל קרני נ' מדינת ישראל:

"תאונות דרכים גובות קורבנות בגוף ובנפש מדי יום, וחלקה של מערכת המשפט לא ייפקד מן המערכה נ' תאונות הדרכים... לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות, ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן".

מדיניות הענישה

3

4.         עפ"ת (חי') 52547-01-20 סלימאן נ' מדינת ישראל (5.2.20) - בעבירות של התנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש לגוף, נהיגה רשלנית וסטייה מנתיב נסיעה. בתאונה נפגעה רוכבת אופניים, שנגרמו לה חתך בסנטר, תזוזת שיניים, שהצריכה קיבוע, ושבר באמה שקובע בניתוח. עברו התעבורתי של הנאשם קל, 4 הרשעות מסוג ברירת משפט, והמערער נורמטיבי, מהנדס בתחילת דרכו המקצועית, שקיימת השלכה חמורה של פסילת רישיונו על פרנסתו, הושתו פסילה למשך 12 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי ופיצוי לרוכבת האופניים, בסך 7,500 ₪. בית המשפט המחוזי אישר את מתחם הענישה שנקבע, 3 חודשי פסילה, ברף התחתון, לבין פסילה ממושכת של מספר שנים, בצירוף עונשים נלווים. צוין שנוכח חבלתה של הנפגעת, תרומתה לקרות התאונה, עברו הקל ונסיבותיו האישיות של המערער, העונש שהוטל סביר ומאוזן.

5.         עפ"ת (חיפה) 13386-08-14 עמאש נ' מדינת ישראל (29.9.14) - בעבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חציה בבטחה, נהיגה בקלות ראש, נהיגה בדרך הגורמת נזק וגרימת חבלה של ממש, נגזרו על המערערת 4 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי, לתקופה של 3 חודשים, למשך 3 שנים, וקנס בסך 1,500 ₪. המערערת נוהגת משנת 2003, ולחובתה 5 הרשעות, ללא תאונת דרכים בעברה. בתאונה נפגעו תינוקת והולך רגל, שספג חבלה ממשית של שבר בצוואר הירך ונזקק לטיפולי רפואי ולאשפוז. בית המשפט המחוזי אישר את מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא - ברכיב הפסילה, עונש שנע בין פסילה מינימאלית של 3 חודשים, ל-24 חודשי פסילה. צוין שהענישה במקרים דומים חמורה יותר, ועל פי רוב אין מסתפקים בענישה המינימאלית.

6.         ברע"פ 7195-15 מיכאל טשסלי נ' מדינת ישראל (29.10.15), בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות שגרמה לחבלה של ממש, כשהמבקש פגע בהולכת רגל שחצתה כביש סמוך למעבר חציה, בעת שאחזה טלפון בידה, ונגרמו לה אמנזיה וחתך בקרקפת, שבר בזיז, שבר בסקרום ושברים מרוסקים באגן, עברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד ולהולכת הרגל אשמה תורמת, בית משפט קמא עמד על מתחם העונש ההולם בנהיגה בחוסר זהירות שגרמה לחבלה של ממש, תוך דגש שאין המדובר בנהיגה בקלות ראש, שלא במעבר חציה, וציין שזה כולל פסילה שנעה בין 3 חודשים לתקופה שמעל שנה, לצד פסילה על תנאי וקנס. על המבקש נגזרו פסילה לתקופה של 3 חודשים, פסילה על תנאי וקנס. ערעור ובקשת רשות ערעור על פסק הדין נדחו.

7.         עולה מהאמור שמתחם הענישה בתאונת דרכים, שגרמה לחבלה של ממש, תלוי בתוצאות התאונה, בנסיבות האירוע, ובעבירות שמיוחסות לנאשם, כשהעונש ההולם בתוך המתחם יקבע בהתאם לעברו התעבורתי נסיבותיו האישיות וסיכויי שיקומו.

בנסיבות של נהיגה בחוסר זהירות וגרימת חבלה של ממש, עמד בית המשפט על מתחם ענישה שכולל פסילה שנעה בין 3 חודשים לפסילה של למעלה משנה, לצד פסילה על תנאי וקנס.

מהפסיקה אליה הפנתה המאשימה

4

8.         עפ"ת 30822-01-13 יעקב אבידן נ' מדינת ישראל (6.3.13) - בעבירות של גרימת תאונה, חוסר זהירות, חבלה של ממש ורשלנות, נדחה ערעור על גזר דין במסגרתו הושתו פסילה ל-8 חודשים, פסילה מותנית, לחצי שנה, קנס והתחייבות. צוין שהתאונה נגרמה כתוצאה מכך שהמערער לא הבחין ברכב שנסע לפניו, בתאונה נחבלו 5 אנשים, 2 מהם באורח קשה, אחת הנפגעות נזקקה לניתוח וקיבוע שבר עם פלטה וברגים, והמערער, נהג מונית, ולחובתו 62 הרשעות.

9.         תד 252-08-10 מדינת ישראל נ' תאופיק סלמאן (11.3.12) - בעבירות של גרימת נזק לרכוש או לאדם, נהיגה ברשלנות, חבלה של ממש, חציית שטח הפרדה, וסטייה מנתיב. הנאשם נהג ברכב משטרתי מסחרי, ובמסגרת נסיעה מבצעית נסע לאחור, עלה על קו הפרדה לבן, וחסם דרכו של רוכב אופנוע, הרוכב איבד שליטה, נפל לכביש, נגרמו לו חבלות של ממש, שברים בצלעות ושבר של עצם הסקפולה, ונאלץ לעבור ניתוח שיחזור וקיבוע השברים, ושיקום. בית משפט קבע שהנאשם חטא ברשלנות רבתי, והחבלות הצריכו אשפוזים ממושכים, ניתוחים ושיקום, ומנגד מדובר בעבירות שהן פרי נסיעה מבצעית, לצורך איתור פושעים, ועברו התעבורתי של הנאשם דל, וגזר עליו פסילה בת 6 חודשים, פסילה מותנית, ל-3 חודשים, קנס והתחייבות.

מהפסיקה אליה הפנתה ההגנה

10.       תד 2604-09-20 מדינת ישראל נ' כהן (4.10.21) - הנאשמת, מתנדבת במשטרה, הורשעה, במסגרת הסדר טיעון, בגרימת תאונת דרכים, שגרמה לחבלות בדמות כאבים בחזה, כף רגל ימין, בפנים, ובשפה התחתונה, ונדונה לפסילה על תנאי, בת חודשיים, ופיצוי כספי בסך 1,500 ₪. צוין שהתאונה התרחשה בעת מילוי תפקידה של הנאשמת והנאשמת נוהגת משנת 1981 ולחובתה 3 הרשעות קודמות.

11.       תד 6562-07-21 מדינת ישראל נ' קופושקו (18.1.22) - הנאשם הורשע בגרימת תאונת דרכים בנסיבות של נהיגה בקלות ראש, תוך כניסה לצומת באור אדום. הנאשם נהג באירוע ברכב כיבוי אש, בנסיעה מבצעית, ובעת שנכנס לצומת חסם דרכו של אופנוע שהתנגש בו, וגרם לרוכב חבלות של ממש. המעורב נחבל וסבל משבר דחיסה בחוליה. נקבע שמתחם הענישה נע בין 3 ל-4 חודשי פסילה, פסילה על תנאי וקנס, צוין שמדובר בנסיעה מבצעית, תוך שננקטו אמצעי זהירות, ובמהירות איטית, וקיימת רשלנות תורמת של רוכב האופנוע, ועברו של הנאשם תקין. נלקחה בחשבון העובדה שהנאשם זקוק לרישיונו למילוי תפקידו, בהצלת חיים, ונגזרו פסילה ל-21 יום, ופיצוי לנפגע בסך 3,000 ₪, ופסילה מותנית בת חודשיים.

12.       בענייננו, אני סבורה שרף הרשלנות של הנאשם, בנסיבות התאונה מצוי ברף הבינוני-גבוה.

5

הנאשם במקרה שלפני נהג באירוע בניידת משטרתית, במסגרת מילוי תפקידו כשוטר. במהלך האירוע החל הנאשם בפניית פרסה לשמאל, לתוך הנתיב הימני, במטרה לעבור לנתיב הנגדי, מבלי שהבחין באופנוע, ומבלי שנקט באמצעי זהירות, על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך, וחסם את דרכו של רוכב האופנוע. רוכב האופנוע, שהבחין בנאשם, עבר לנתיב השמאלי, אולם הנאשם המשיך בפנייתו וחסם את דרכו. כתוצאה מכך, האופנוע התנגש עם חזיתו בדופן אחורי שמאלי של הניידת.

הנאשם, כאמור, לא נקט באמצעי הזהירות שנדרשו ממנו, ולפיכך נגרמה התאונה.

אשר לתוצאות התאונה, עיון בפסיקה מלמד שיש לאבחן בין תאונות בהן נגרמו "חבלות של ממש" (שברים, תפרים וכו') לתאונות בהן נגרמו לנפגעים חבלות חמורות וקשות מאלה (כגון, שיתוק, קטיעות וכו'), המותירות נכות קשה, ומלוות את הנפגע ומשפחתו עד יומו האחרון. רף החומרה של האחרונות גבוה יותר והענישה שיש להשית בגינן מחמירה יותר.

בענייננו, כתוצאה מהתאונה נגרמו לרוכב האופנוע שברים בשתי הידיים ושפשופים רבים. רוכב האופנוע פונה לבית החולים שם בוצע נסיון לשחזור סגור וקיבוע עם גבס ללא הצלחה, וביום 12.2.19 בוצע לרוכב האופנוע ניתוח בהרדמה כללית לקיבוע השבר.

רוכב האופנוע העיד בדיון, ביום 24.5.22, וציין שתוצאות התאונה משפיעות עליו עד היום. לדבריו, הושתלו לו פלטינות בידיו, מאז התאונה הוא נוטל כדורים, וסובל משינויי מזג אויר. כן ציין שכתוצאה מהתאונה נאלץ להחליף עבודה, וכיום משמש כנהג משאית. עם זאת ציין הרוכב שהנאשם סייע לו מיד לאחר התאונה והגיע לבקרו בבית החולים והתנצל על שארע.

אשר לעברו התעבורתי, הנאשם נוהג משנת 2008, וצבר לחובתו 2 הרשעות, מטען חורג מרוחב הכולל של הרכב, ונהיגה ללא חגורת בטיחות.

עברו התעבורתי של הנאשם, איפוא, דל.

כעולה מהמסמכים שהגיש הסנגור, הנאשם משרת כבלש במשטרה, ומדובר בשוטר מצטיין ומקצועי.

לזכותו של הנאשם יש לזקוף אף את התנהלותו באירוע. מיד לאחר הארוע עצר הנאשם את רכבו, הושיט עזרה לנפגע, הזעיק את כוחות ההצלה, ולאחר האירוע הגיע לבקר את הנפגע בבית החולים.

כעולה מדברי סנגורו, הנאשם, בן 31, נשוי ואב ל-2 (בגילאי חודש וחצי ושלוש שנים), מפרנס יחיד, וזקוק לרישיונו לעבודתו כשוטר.

בשים לב למכלול הנסיבות, מחד גיסא, רף רשלנותו של הנאשם בארוע, שמצוי ברף בינוני-גבוה, ומנגד, חומרתה של החבלה, שאינה ברף הגבוה ביותר, והעובדה שהארוע ארע במסגרת מילוי תפקידו של הנאשם כשוטר, עת היה הנאשם בנסיעה מבצעית, ובהתחשב בעברו התעבורתי הדל של הנאשם, והתנהלותו לאחר האירוע, והיותו זקוק לרישיונו לצורך עבודתו כשוטר, אני סבורה שהעונש ההולם את המקרה שלפני כולל פסילה בת 3 חודשים, לצד פסילה על תנאי, קנס ופיצוי לנפגע בסך 2,000 ₪.

13.       לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

6

1.         אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים.

הנאשם יפקיד את רישיונו לא יאוחר מיום 1.9.22, במזכירות בית משפט לתעבורה.

הפסילה בתיק זה הינה במצטבר לכל פסילה אחרת אותה מרצה הנאשם.

לתשומת לב הנאשם חובה עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט לתעבורה או להמציא תצהיר על העדר רישיון נהיגה ואם הופקד רישיון נהיגה בתיק אחר תימסר הודעה על כך למזכירות בית משפט לתעבורה.

יובהר כי אם הנאשם לא יפקיד את רישיונו במועד מחד עלול להיחשב כפסול ומאידך מניין הפסילה לא יחל בהעדר הפקדה כאמור.

2.         אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי, למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירה בה הורשע, או עבירה המנויה בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה.

3.         אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

הקנס ישולם בתשלום אחד תוך 90 יום.

ניתן לשלם את הקנס באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il , (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט), או חפש בגוגל "תשלום גביית קנסות". במוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000, או במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

4.         פיצוי לנפגע בסך 2,500 ₪.

הנאשם יפקיד במזכירות בית המשפט את סכום הפיצוי בסך 2,500 ₪ במזומן, לטובת הנפגע, עד יום 1.8.22.

המאשימה תעביר עד ליום 19.7.22, למזכירות ביהמ"ש טופס פרטי הנפגע, לצורך ביצוע ההפקדה.

זכות ערעור לבית משפט המחוזי תוך 45 יום.

לבקשת הצדדים גזר הדין נשלח לצדדים בדואר.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשפ"ב, 14 יולי 2022, בהעדר הצדדים.