1

לפני בקשה לביטול הכרעת דין שניתן בהיעדר התייצבות בתאריך 4/3/19.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אירוע תאונה מיום 17/12/17 שנגרמה עקב נהיגה בקלות ראש, נהיגה כשהרמזור מורה אור אדום וגרימת נזק.

הנאשם הורשע והדיון לטיעונים לעונש נדחה למועד אחר תוך הוצאת צו הבאה כנגדו.

הנאשם הגיש בקשה לביטול צו ההבאה הנתמכת בתצהיר וגם בקשה לביטול הכרעת הדין אשר אינה נתמכת בתצהיר.

בגוף הבקשה ובדיון שהתקיים במעמד הצדדים טען ב"כ הנאשם, כי הנאשם לא הוזמן כדין בכך שבית המשפט לא הזהיר אותו שהוא רשאי לדון אותו שלא בפניו אם לא יתייצב, הן בפרוטוקול הדיון והן בהחלטה שניתנה בפתקית בתאריך 10/10/18.

כמו כן, אין כל אינדיקציה בתיק שהנאשם זומן כדין על פי סעיף 97 לחסד"פ.

בעניין עיוות דין, טוען ב"כ הנאשם, כי הנאשם כופר בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום ואף הכחיש אחריותו בחקירתו.

התביעה מתנגדת לבקשה.

2

דיון והכרעה

אומר מיד, כי הנאשם באמצעות בא כוחו מעלה טענות עובדתיות (בעניין עיוות דין ושבית המשפט לא הזהירו שאם לא יתייצב ניתן יהיה להרשיעו בהיעדרו) ומהסיבה הזו יש לדחות את הבקשה הזאת על הסף. התצהיר שצורף לבקשה לביטול צו ההבאה לא מתייחס כלל לבקשה לביטול הכרעת הדין, מה גם שמדובר בשתי בקשות שהוגשו במועדים שונים.

מעבר לכל צורך, אציין כי מעיון בתיק עולה, כי מזכירות בית המשפט שלחה הזמנה לדיון לנאשם לתאריך 10/10/18ובגוף ההזמנה כתוב במפורש:

"הודעה לנאשם/למבקש: דע כי אם לא תתייצב לדיון במועד הנקוב בהזמנה זו או במועד אחר, ששונה לפי בקשתך, ובית המשפט ידון אותך בהעדרך, עשויה להתקבל החלטה בדבר פסילתך מלנהוג. במקרה כזה תישלח אליך הודעה על גזר הדין בדואר רשום, ויראו אותך, לעניין העבירה של נהיגה בזמן פסילה, כמי שהודע לו על הפסילה, אלא אם תוכיח שלא קיבלת את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בך, ולא עקב הימנעותך מלקבלה".

הנאשם הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון, שנקבע לתאריך 10/10/18 ועצם בקשתו לדחיית מועד הדיון מעידה על כך שהוא אכן קיבל את ההזמנה לדיון שכללה את האזהרה, כך שדי בכך כדי לעמוד בדרישות החוק בנוגע לאזהרה בדבר חובת התייצבות.

בנוסף, היה על הנאשם לבדוק גורל בקשתו בעניין דחיית מועד הדיון.

בעניין זה הנני מפנה לרע"פ 1798/15 שם ביהמ"ש עליון אישר החלטתו של ביהמ"ש המחוזי שעל מגיש בקשה לדחיית מועד מוטלת החובה לבדוק ולברר אם נדחה הדיון ולאיזה מועד, משלא עשה כן הנאשם אין לו אלא להלין על עצמו.

אולם, הנאשם לא התייצב, לא למועד הראשון ואף לא למועד השני ולא מסר כל הסבר בנוגע לאי התייצבותו.

בנוגע לטענתו לעניין עיוות דין -

ב"כ הנאשם מעלה כללית וסתמית שהנאשם כופר בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, טענה אשר אינה נתמכת בתצהיר ועל כן דינה להידחות על הסף.

מכל הנימוקים הנ"ל הנני דוחה את הבקשה וקובעת מועד לטיעונים לעונש ליום 30/6/19 שעה 10:30

3

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ט, 30 מאי 2019, בהעדר הצדדים.