1

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר.

מתחם עונשי ראוי בין 3 חודשי פסילת חובה, לבין 9 חודשי פסילה.

בקביעת העונש הראוי ניתן משקל להודאת הנאשם באשמה ולכך שהבין טעותו.

2

בנסיבות אלו, יש מקום לתקווה כי יקפיד משנה הקפדה בנהיגתו.

נסיבותיו האישיות, עובדת היותו מפרנס יחיד ועובדת מחלת בנו - יש בהם כדי להעיד על "נזקקות מוגברת" לרישיון נהיגתו.

מסיבה זו מצאתי לנכון להפחית הפסילה אולם במקביל, אין מקום להימנע מפסילה באשר המדובר בנהג מקצועי אשר לחובתו הרשעות קודמות.

לחובתו 41 הרשעות קודמות כולל הרשעה זהה.

לאחר שנתתי דעתי למכלול טיעוני הצדדים, הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

על הנאשם/ סנגורו לגשת כעת למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 45 יום.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

1. תשלום תוך 60 יום.

2. ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

3. המזכירות תעדכן כתובתו של הנאשם.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ג אדר ב' תשע"ו, 23 מרץ 2016, במעמד הנוכחים

שם קלדנית: מאיה בן דוד