1

1.         כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של נהיגה ברשלנות - עבירה על סעיף 62 (2) ביחד עם סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה, גרימת נזק - עבירה על תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה ואי מתן זכות קדימה - רמזור אדום - עבירה על תקנה 64 (ה) לתקנות התעבורה.

2.         על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 6/1/13 סמוך לשעה 14:20 נהגה הנאשמת רכב פרטי מסוג דייהטסו, מס' 83-678-16, במנהרות הכרמל לכיוון היציאה הדרומית בצומת עם רחוב מגורשי ספרד (להלן: "הצומת").

2

            הנאשמת, על פי הנטען, נהגה רכבה ברשלנות, בכך שנכנסה לצומת תוך שהיא חוצה את קו העצירה באור אדום והתנגשה ברכב טויוטה מס' 83-866-79 (להלן: "הטויוטה") שנסע ממול לכיוון נסיעתה ונכנס לצומת באור ירוק. כתוצאה מההתנגשות, רכב הנאשמת הסתובב ופגע ברכב רנו מס' 29-775-79 (להלן: "הרנו") שנסע מאחורי רכב הטויוטה.

            כתוצאה מהתאונה נבלה בגופה הנאשמת. כמו כן, נגרם נזק לכלי הרכב המעורבים.

3.         הנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום, למעט בנהיגה ברכב ובעצם התרחשות התאונה.

            בנסיבות אלה, הביאו הצדדים את ראיותיהם.

            מטעם התביעה העידו רס"ב אלי חבה (להלן: "חבה"), רס"מ יעקב סילס (להלן: "סילס") מר יהושע קראוס, נהג רכב הטיוטה (להלן: "קראוס"), מר מיכאל מלכא נהג רכב הרנו, (להלן: "מלכא") וגברת ענ ג ד מהנדסת תנועה ממחלקת רמזורים ובקרה בעירית חיפה שבאמצעותה הוגשו תע"צ ותוכנית רמזורים (להלן: "גב' גלעד").

            בנוסף הוגשו מטעם המאשימה, הודעת הנאשמת במשטרה, דו"ח פעולה שערך סילס, סיכום רפואי, של הנאשמת, מבית החולים כרמל ותקליטור בו מצולם הצומת נשוא התאונה.

            מטעם ההגנה העידה הנאשמת וכן הוגשו הודעת מלכא על תאונת דרכים שהוגשה לחב' הביטוח איילון וכן שרטוט שערכה הנאשמת והמשקף לדידה את מקום התאונה ומקום עצירת הרכבים לאחריה.

דיון והכרעה

4.         לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהופעתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את הראיות שהוגשו על ידי הצדדים ושקלתי את טענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי עובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעל לכל ספק סביר וכי יש מקום להרשיע את הנאשמת בכל הוראות החיקוק אשר יוחסו לה בכתב האישום.

3

5.         ייאמר מיד, כי אין מחלוקת לעניין ארוע התאונה בצומת, וכמו כן הוכח בפניי כי לא הייתה תקלה בתכנית הרמזורים, למעט מנורה שרופה ברמזור של כיוון הנסיעה ישר, "לכיוון בית הקברות" ואשר אין לה כל רלוונטיות לתאונה, ואין בה כדי להשפיע על יתר חלקי המערכת, כפי שעלה מעדותה המקצועית, האמינה והמהימנה של גב' גלעד. (ראה פרוטוקול הדיון מיום 12/7/15, עמ' 20, שורות 20-26).

המשמעות היא, איפא, שאחד הנהגים נכנס לצומת בניגוד לאור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו.

6.         מטעם המאשימה העידו כאמור, שני הנהגים המעורבים, קראוס ומלכא, אשר נסעו באותו כיוון נסיעה בטרם התנגשה בהם הנאשמת עם רכבה. שניהם העידו כי הם נכנסו לצומת בנסיעה רצופה כשהאור ברמזור בכיוון נסיעתם היה ירוק.

יצויין מיד כי עדויותיהם הן של קראוס והן של מלכא הותירה עלי רושם אמין ביותר. העדויות היו קולחות ומפורטות ושתי העדויות אף תמכו וחיזקו האחת את השנייה. על סמך עדותם בפניי, אני קובעת כי האור בכיוון נסיעתה של הנאשמת היה אדום.

לציין, כי עדויותיהם של שני הנהגים המעורבים אף עולות בקנה אחד גם בנוגע לתיאור ההתרחשויות לאחר התאונה באשר להתנהלות הנאשמת שטענה תחילה כי הם נסעו באדום, ולאחר שנהגים אחרים "צעקו עליה" ואמרו לה שהיא זו שעברה באדום, היא התקשרה לבתה והטיחה באוזניה כי בגללה נגרמה התאונה.

אותות האמת אשר עולים מעדויותיהם של קראוס ומלכא, הביאו אותי לקבל את גרסתם ולקבוע את הממצאים על פיהן.

7.         לא זו אף זו, גם עדותה של גב' גלעד ותכנית הרמזורים מחזקות את עדויותיהם של הנהגים המעורבים, שכן הובהר כי משך הזמן המינימלי של המופע הירוק ברמזור בכיוון נסיעת הטויוטה והרנו הוא 10 שניות והמופע המקסימלי הוא 31 שניות. זמנים אלה תואמים בהחלט לגרסתו של קראוס שהעיד כי הבחין באור הירוק ממרחק של יותר מ- 100 מ' כשהוא בנסיעה רצופה של כ - 50 קמ"ש (קרי, 13.8 מטר לשניה).

            כאן יודגש, כי אין בסרטון שהוצג ובלוחות הזמנים שנטענו על ידי ההגנה בסיכומיה כדי לטעת ספק בקביעה כי בכיוון נסיעת העדים היה אור ירוק, וזאת מבלי להתעלם מן העובדה כי קיים במקום גלאי הדורך את המערכת בהעדר מעבר של רכבים בירוק למשך 3 שניות.

4

8.         מהצד האחר, עדותה של הנאשמת, בשים לב לרושם שהותירה מעל דוכן העדים, לא הייתה אמינה ולא היה בה כדי להפריך או לסתור את עדויות התביעה. בגרסתה נפלו סתירות מהותיות ובנוסף חלק מתשובותיה ניתנו ללא הסבר משכנע. כך, בהודעתה הראשונה במשטרה טענה כי נכנסה לצומת בנסיעה רצופה וכך גם העידה בתחילת חקירתה הנגדית, אך בהמשך ניסתה לטעון כי עצרה לפני קו העצירה מבלי שידעה להסביר מדוע לטענתה, עצרה והאם עצירה זו הייתה בגלל שהאור בכיוון נסיעתה היה אדום. הסבריה של הנאשמת בחקירתה הנגדית לא היו משכנעים והרושם שהותירה הוא כי היא מנסה להרחיק עצמה מאחריות לתאונה.

9.         גרסתה כי גם במצב של נסיעה לקראת רמזור ירוק היא מגיעה לקו העצירה ועוצרת "עצירה של שניה" ו - "מחכה קצת" אינה הגיונית כלל.

            זאת ועוד, לנאשמת לא היה כל הסבר מדוע שני הנהגים העידו כי נכנסו לצומת באור ירוק וטענה כי הם עשו זאת מאחר ש"הם באו במהירות מאד גבוהה" (פרוטוקול הדיון מיום 5/1/17 עמ' 30 שורה 3).

            ניסיון זה של הנאשמת להטיל דופי באופן נהיגתם של שני הנהגים המעורבים אף הוא פועל לחובתה שכאמור הסבריה אינם עולים בקנה אחד עם ההגיון ואף אינם תומכים בגרסתה.

            יצויין עוד כי ניסיונה של הנאשמת להרחיק עצמה נמשך גם בחקירתה החוזרת עת טענה כי רכבים שבאו מהצד השני (כיוון נסיעת שני הרכבים המעורבים) באו "אולי חמש דקות" לאחר התאונה. רוצה לומר - שלא היה אור ירוק בכיוון נסיעתם וכי הטענה שנהגים אחרים אמרו לה שנסעה באדום אינה נכונה.

            מצאתי לדחות ניסיונותיה אלה של הנאשמת וכן לדחות את גירסתה לעניין האור ברמזור שבכיוון נסיעתה.

10.       למעלה מן הצורך אציין, כי בניגוד לטענת הסניגור, בסיכומיו בעל פה, לא שוכנעתי כי נפלו מחדלי חקירה בעבודת המשטרה בתיק, שכן אין באי הגעת בוחן לשטח (שעה שלא דווח תחילה על נפגעי גוף) וכאשר הוברר כי לא הייתה תקלה במערכת הרמזורים, כדי להצביע על חקירה לקויה.

5

הוא הדין באשר לאי זימונם לעדות של נוסעים ברכבים המעורבים, שכן די בראיות ובעדויות שהונחו בפניי כדי להוכיח את המיוחס לנאשמת מעל לכל ספק סביר וכאשר אין באי זימונם של אלה בכדי לחזק או לתמוך בגרסת הנאשמת, גרסה אשר נדחתה על ידי לגופה.

11.       העולה מן האמור, ששיקלול כל הראיות שהונחו בפניי והתרשמותי מן העדים שהופיעו בפניי, מביאים אותי לקביעה מעל לכל ספק סביר, כי הנאשמת חצתה את הצומת באור אדום, ועל כן, יש מקום להרשיע אותה במיוחס לה בכתב האישום.

            באשר לתוצאות התאונה והחבלות לגוף ולרכוש שנגרמו כתוצאה ממנה, לא נראה כי יש מחלוקת בין הצדדים, בין היתר, בשים לב לתעודה הרפואית (ת/4) ולתיאורי העדים לרבות הנאשמת. על כן, גם עניין גרימת הנזק הוכח מעל לכל ספק סביר.

12.       בנסיבות אלה, אני מרשיעה את הנאשמת בכל העבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

המזכירות תשלח לצדדים עותק הכרעת הדין ותזמנם לטיעונים לעונש ליום 20/7/17 בשעה 10:00.   

ניתנה היום, י"ד סיוון תשע"ז, 08 יוני 2017, בהעדר הצדדים ובהסכמתם.