1

הנאשמת הורשעה עפ"י הודאתה בגרימת תאונת דרכים אשר התרחשה במעבר חצייה. תיק החקירה הונח בפניי במלואו וזאת כדי לבחון טענת ההגנה בדבר סנוור.

אכן, לבד מדברי הנאשמת בסוגיה זו, מצויה בתיק החקירה עדותו של אבי הנפגע. מר בלידשטיין מספר כי פרק זמן קצר קודם לתאונה, הוריד את בנו מרכבו (המקום נמצא בסמיכות לבי"ס).

עוד מספר כי מעבר החצייה המדובר, נמצא בקצה העלייה והשמש בשעה 08.00 נמצאת ממש מזרחה מול העיניים דבר שיוצר סנוור.

מכאן ואילך , אין למעשה מחלוקת עובדתית לפיה עובר לתאונה הנאשמת סונוורה לשבריר שנייה ע"י השמש. מהי הנפקות העונשית של עניין זה? בחנתי מכלול נתוני התיק ומצאתי שאין בנתון זה כדי להוות נימוק לקולא. אין המדובר בנהג ה נמצא בנסיעה שוטפת מסתנוור כהרף עין ואינו מספיק להגיב.

2

כאן הסיטואציה שונה- הנאשמת מספרת כי היתה במצב עצירה והחלה לנסוע כשהיא במצב סנוור מלא.

לדבריה, אף השימוש בסך השמש לא פתר את בעיית הסנוור. אין המדובר בהפתעה, יתרה מזאת, מדובר במסלול נסיעה קבוע. מכאן ושהמדובר ברף רשלנות אשר אינו מאפשר חריגה ממתחם הענישה.

מתחם הענישה היהנו בין 3 - 9 חודשי פסילה.

עברה הנקי של הנאשמת וכן העובדה שנזקקת לרישיון נהיגתה, כפי הסברי הסנגור, מביאים לכך שתוטל פסילת החובה בלבד. למען סבר אוזנה של הנאשמת, אציין כי היות שהמדובר בהולך רגל קטין - כבן 15 שנה, וכן המצאות המקום בסמיכות למוסדות חינוך - מחייבים משנה זהירות.

3

-           הנני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

על הנאשמת/סנגורו לגשת כעת למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

-           הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים .

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-           הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על

תנאי למשך 2 שנים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ו, 01 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.