1

לפני בקשה חוזרת לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם.

1.         לנאשם נרשמה הזמנה לדין שעניינה נהיגה במהירות מופרזת לאחר שנמדד נוהג במהירות 109 קמ"ש בדרך עירונית בה מותרת מהירות מרבית של 60 קמ"ש. הדיון בתיק התקיים ביום 7.2.16. הנאשם לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדרו.

2.         ביום 7.9.16 הגיש הנאשם בקשה בה נטען כי גזר הדין שהוטל עליו מחמיר עמו יתר על המידה וכי הוא ראוי להתחשבות. הנאשם לא התייחס בגדר בקשתו לעניין הזמנתו לדיון ועל כן הנחתי כי הוא אינו כופר בעניין זה. התביעה התנגדה לבקשה. ביום 18.9.16 ניתנה החלטתי הדוחה בקשה זו. ( להלן: ההחלטה).

2

3.         הנאשם שכר ייצוג משפטי ובאמצעות בא כוחו שב והגיש בקשה מנומקת לביטול פסק הדין. בבקשה, שלא נתמכה בתצהיר, טוען הנאשם כי הוא אינו חי עוד בכתובת הרשומה בכתב האישום בשל הליכי גירושין אותם הוא מנהל. עוד הוא טוען כי עברו התעבורתי תקין ביחס לוותק נהיגה של 22 שנים. הנאשם מציין כי לפסק הדין בעניינו יש "השלכות רוחב" קשות מאוד עליו אך נמנע מלפרט.

4.         התביעה מתנגדת לביטול הכרעת הדין ומסכימה לביטול גזר הדין בלבד.

דיון והכרעה

5.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לבטל את פסק הדין. פסק הדין שניתן נגד הנאשם מתבסס על ההנחה כי הנאשם זומן כדין לדיון בעניינו. אילו הייתה מונחת לפני רק טענת הנאשם כי אינו מתגורר עוד במען המצוין בכתב האישום היה נכון לדחות טענה זו משני טעמים: הראשון, היעדר גיבוי בתצהיר לטענת עובדה זו. הטעם השני, על פי סעיף 2 לחוק עדכון כתובת תשס"ה - 2005, כל עוד לא שינה הנאשם את מענו במשרד הפנים, רואים הזמנה הנשלח למען העדכני במשרד הפנים כהזמנה שהומצאה כדין. אלא מאי? מעיון בתיק בית המשפט עולה כי קיימים שני אישורי מסירה בתיק: האחד לאדם ששמו יצחק דוידסון והאחר לנאשם. ההזמנה למר דוידסון - אשר הקשר שלו לתיק אינו ברור לי - נמסרה כדין. אישור המסירה לנאשם חזר בציון "לא ידוע". מכיוון שאין חולק כי הזמנה שחזרה בציון "לא ידוע" אינה הזמנה כדין לא ניתן היה לבסס את פסק הדין שניתן עליה ועל כן דין פסק הדין להתבטל וכך אני מורה. נוכח מסקנה זו אני פטור מלדון ביתר טענות הצדדים מזה ומזה.

6.         אני קובע את התיק להקראה ליום 4.12.16 שעה 08.30.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשע"ו, 28 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.