1

1.         המבקש הגיש בקשה לביטול כתב האישום, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה.

בבקשתו ציין המבקש כי אין מחלוקת כי כלל לא נחקר באזהרה על העבירה המיוחסת לו בתיק זה, וזאת כפי שאישר ב"כ המאשימה בפרוטוקול הדיון מיום 11.3.21.

בנסיבות אלה טען ב"כ המבקש כי הבחינה הראייתית בטרם יוגש כתב אישום מחייבת את בחינת גרסתו של המבקש, עובר להגשת כתב האישום. עוד ציין ב"כ המבקש כי העדר חקירה כדין מונעת מנאשם את זכות ההיוועצות.

2

ב"כ המבקש הפנה לנוהל המשטרה שכותרתו "הטיפול בנהגים בפסילה" - נוהל 02.231.18 מיום 1.11.18, ולפיו יש חובה לחקור באזהרה את הנהג החשוד בנהיגה בזמן פסילה, בין היתר על פרטי גזר הדין וכי דוח הזמנה לדין יימסר לנהג בתום החקירה, והנהג יאשר בחתימתו את קבלת הדוח, ובלבד שתובע בדק את חומר הראיות ואישר את מסירת הדוח לידיו.

בנסיבות אלה טוען ב"כ המבקש כי המשטרה מפרה את הנחיותיה ויוצרת אפליה בין שני סוגי נאשמים: כאלה שנשמרו זכויותיהם ונחקרו באזהרה, וכאלה שלא.

2.         בתגובת המשיבה לבקשה ציינה, כי אין מקום להורות על ביטול כתב האישום מכח סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי והפנתה לפסיקה רלוונטית לעניין זה. באשר לטענה כי המבקש לא נחקר בטרם הוגש כתב האישום, הפנתה לסעיף 239א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, ולפיו ישנה אפשרות להגיש כתב אישום בעבירות תעבורה נגד נהג גם אם לא זומן לחקירה לאחר ביצוע העבירה לכאורה, ועל כן לא מתקיימת חובה לגוף החוקר לבצע חקירה של החשוד בעבירות תעבורה.

בעניין זה הפנתה ב"כ המשיבה לפסיקה ולפיה לא מתקיימת חובה כאמור גם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה לחקור את החשוד בטרם הגשת כתב האישום, ומדובר: "בבחירה של המשטרה ולא בחובה שלה".

עוד ציינה כי נוכח העובדה שהמבקש ידע על הפסילה שהוטלה עליו, הרי שחקירתו תחת אזהרה אינה רלוונטית ואין בה כדי להביא לביטול כתב האישום נגדו.

בתשובת המבקש לתגובת המשיבה ציין, כי המשיבה לא טרחה להתייחס לנוהל המשטרתי אשר צורף לבקשה ומחייב אותה עצמה כלפי כולי עלמא, שכן מטרת הנוהל היא להסדיר את אופן הטיפול בנהג החשוד בנהיגה בזמן פסילה, והמשך החקירה על ידי החוקר המטפל, והמשיבה לא הבהירה מדוע לא קיימה את הנוהל שלה עצמה, שכן נוהל זה בא למנוע אפליה בין שני סוגי נאשמים.

3.         בנסיבות אלה, הוגשה בקשת המבקש כי נוכח סעיף 18 בתגובת המשיבה - כי מדובר בהנחיה פנימית של המשטרה שגם בה קיים שיקול דעת לקצין המשטרה לפעול בהתאם לנסיבות, למתן צו נגד המשיבה להמציא לידי המבקש רשימת תיקי משטרה (דוחות או פ"ל) מהשנתיים האחרונות, בהם הוגשו כתבי אישום על נהיגה בזמן פסילה.

3

4.         אכן בסעיף 18 לתגובת המשיבה, בהקשר לנוהל שצורף על ידי המבקש, ציינה המשיבה והדגישה כי מדובר בהנחיה פנימית של המשטרה, שגם בה קיים שיקול דעת לקצין לפעול בהתאם לנסיבות, וכאמור בסעיף 15 לתגובתה אין מדובר בחובה המוטלת על המשיבה.

עיון בנוהל שהוגש כאמור בידי המבקש - בסעיף 1ד' שבו מעלה כי מדובר בעבירה שהטיפול בה מורכב יותר מן הטיפול בעבירות תעבורה אחרות, ומחייב בקיאות במאפייני הליכי הפסילה השונים ובדיקה קפדנית של הראיות, תוך חקירת הנהג וצירוף החלטת הפסילה, ומסמכים נוספים לתיק המשטרה.

בנסיבות אלה לא ברורה טענת המשיבה כי גם בהתאם לנוהל, קיים לקצין המשטרה שיקול דעת לפעול בהתאם לנסיבות ולהמנע מחקירת החשוד.

בסעיף 5ב לנוהל שכותרתו "דגשים, חקירה, השבתה, מעצר ופסילה", בסעיף 1 שבו, מצוין כדלקמן:

"חקירת עבירה של נהיגה בזמן פסילה תבוצע בתיק פ"ל, שבו ירוכז כל חומר החקירה. בוחן או חוקר פ"ל יחקור את הנהג באזהרה בחשד לעבירה של נהיגה בזמן פסילה."

5.         בנסיבות אלה לא ברור מהו אותו שיקול דעת קצין המשטרה אליו הפנתה המאשימה בטיעוניה, שלא לקיים חקירה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה.

6.         בטרם יינתן הצו המבוקש במלואו, תפרט המשיבה את האמור בסעיף 18 לתגובתה, תוך מתן מספר דוגמאות בשלב זה לאופן פעולתה.

כמו כן תפנה המשיבה למקור לשיקול דעתו של הקצין, שלא לבצע חקירה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ותפרט את אופן הפעלת שיקול הדעת כאמור.

ההחלטה תשלח לצדדים

ניתנה היום, א' תמוז תשפ"ב, 30 יוני 2022, בהעדר הצדדים.