1

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין, תוך חיוב הנאשמת בהוצאות.

הנאשמת טוענת שלא התייצבה לדיון עקב מחלה והגישה בקשת דחייה. כאמור בהחלטה הקודמת, אין בתיק בקשה כלשהי, גם לא כזו שהתקבלה באיחור, מה גם שאישור המחלה אינו אישור כדין. יתרה מכך, אף בקשת הביטול מוגשת באיחור ולא במסגרת 30 הימים הקבועים בתקנות.

מנגד, הנאשמת מעלה הגנה אשר התקבלה בבית המשפט המחוזי כצדיקה קבלת ערעור ואף חזרה מהודאה לאור סימני השאלה סביב מערכת האכיפה א'3 (וראו לעניין זה עפ"ת 37212-06-18 ועפ"ת 37322-06-18)

אשר על כן, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 7.5.2018מבוטל.

הנאשמת תישא בהוצאות בסך 600 ₪ לתשלום בתוך 60 יום.

2

מהבקשה עולה לכאורה כי הנאשמת מאשרת את עצם נהיגתה ברכב במועד הרלוונטי, לפיכך דומה כי מן הראוי להמתין להכרעה בשאלת תקינות מערכת האכיפה. אם בפני הסנגור טענה או בקשה אחרת, יגישן בתוך 30 יום.

בשלב זה נקבע התיק למעקב ליום 21.9.

ניתנה היום, ד' אלול תשע"ח, 15 אוגוסט 2018.