בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 24.10.22-בגין עבירה מיום 5.7.21 בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט שההליך בגינה הגיע לפיתחו של בית המשפט בשל בקשה להישפט.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

לשאלת אי ההתייצבות-

הזמנה נשלחה לכתובת המבקש ואין חולק כי המבקש ידע על מועד הדיון ,

עולה מהבקשה כי המבקש לא רשם לעצמו תזכורת על מועד הדיון ועל כן לא התייצב.

תקלה, טעות או בלבול, גם אם נעשו בתום לב אינם עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר (עיינו: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03, רע"פ 8228/11 זוהר בוקריס נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 10.11.11, רע"פ 9183/11 הרש מנדל הסנפרץ נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 7.2.12).

אין סיבה לאי ההתייצבות.

לגופו של ענין נטען כי אביו של הנאשם נהג ברכב.

טענה כי אחר נהג, כשלעצמה, אין בה ללמד על עיוות דין ולא להוביל לביטול הרשעה [ עיין: רע"פ 9303/16 אורגל נ' מדינת ישראל (21.12.16), רע"פ 2340/15 יניב דב חיים קליין נ' מ"י, הש' ח. מלצר, 18.5.16), רע"פ 7709/13 סאסי נ' מדינת ישראל (28.11.13), רע"פ 3698/17 יוסופוב נ' מדינת ישראל (7.5.17)].

לכאורה המבקש ידע מי נהג ועל כן לא ברור מדוע לא הגיש בקשה להסבת הדוח למשטרת ישראל בתוך 30 יום מקבלת הדוח או בתוך 90 הימים להגשת בקשה להישפט עם פרטי הנהג שנהג או לאחר שקיבל הזמנה למענה.

רק לאחר שנשפט בהיעדר נזכר להגיש בקשה ולהעלות את הטענה כאשר מדובר בבן משפחה מדרגה ראשונה שאין קושי לאתרו.

בשים לב למועד העבירה והיעדר הסבר מדוע פרטי הנהג לא הועברו למשטרה זה מכבר כמו גם בהיעדר התייחסות הכיצד היום בחלוף שנה ושלוש חודשים יודע המבקש, כי במועד הארוע אביו הוא שנהג.

בית המשפט העליון קבע כי אף מקום בו אחר מודה בביצוע העבירה, בהיעדר הסבר למחדל לא ייענה ביה"מ לבקשה. היענות לבקשה לזנוח את הפרוצדורה ולהתמקד במהות תוביל לכך שבקשות להסבה יוכלו להיות מוגשות ללא תלות בזמן ביצוע העבירה (עיין: רע"פ 9580/11 אייל יוסף נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 27.12.11, רע"פ 9565/11 עופר וינברג נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 16.1.12).

בנסיבות , אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

העונש שהוטל הולם את העבירה ואף נוטה לקולא נוכח חלוף הזמן שיש לו ערך כלכלי..

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' כסלו תשפ"ג, 01 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.