1

בפני בקשה למחיקת כתב האישום מהטעם שאינו מגלה עבירה. ב"כ המבקשת טען כי החוק עליו נשען כתב האישום מפלה אוכלוסיה שלמה, ללא תכלית ראויה המצדיקה פגיעה בחוק יסוד.

המבקשת נתפסה נוהגת ובגופה נמדדו 136 מק"ג. בהיותה צעירה שטרם מלאו לה 24 שנים, הרי שהיא משתייכת ל'אוכלוסיה מיוחדת' אשר כמות מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף המותרת לה בעת נהיגה הינה עד 50 מק"ג, בעוד רף האכיפה עומד על החל מ- 100 מק"ג.

משכך, טוען ב"כ המבקשת כי האבחנה בין סוגי האוכלוסיות נעשה שלא כדין ומשכך, שעה שנמדדו בגופה של המבקשת פחות מ-240 מק"ג (או פחות מ290 מק"ג, שהוא רף האכיפה), הרי שכתב האישום אינו מגלה עבירה.

לטעמי מדובר בתקיפת חוק, אשר מקומה בערכאות המתאימות ולא במסגרת ניהול הגנה בתיק פלילי. זאת, מהטעם שאם תתקבל טענת המבקשת, הרי שיהיו להחלטה זו השלכות רוחב והשפעה על אכיפה כנגד האוכלוסיה המיוחדת.

משכך, ובהתאם לפסק הדין שניתן ע"י כב' השו' העמיתה, מרים סוקולוב בעפמ"ק 50075-11-18, בו נקבע כי תקיפת נורמה כללית, ראוי שתיעשה בתקיפה ישירה בפני בית המשפט המוסמך ולא בתקיפה עקיפה, אני דוחה את הבקשה, מהטעם כי עליה להתברר בערכאה המתאימה.

2

קובעת להקראה ליום 19.5.19, שעה 08:30.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ט, 09 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.