1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

המבקש בתיק זה, הודה בסעיף 4 לבקשתו כי קיבל הזימון לדיון שנקבע ליום: 23.02.22 ולא התייצב "כי בתום לב נודע לו שקיבל רק קנס". טענה זו דינה להידחות שכן ההזמנה לדיון ברורה, נמסרה למבקש ידנית על ידי שוטר, והיה על המבקש להתייצב לדיון.

2

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

בפרשה זו שלח המבקש בקשה תמציתית המבהירה את עמדתו.

המדינה הגיבה בכתב ולא מצאתי הצדקה לקיים דיון בנוכחות הצדדים לאור הבהרת הצדדים את טיעוניהם בפירוט רב בכתב.

המבקש לא העלה כל טענה מהותית המראה כי נגרם לו עיוות דין מעצם הרשעתו או מרף ענישתו (שהיא קלה מאד בנסיבות ולאור משך פקיעת רישיון הנהיגה).

כאמור לעיל, אין כל הצדקה לאי ההתייצבות למשפט עצמו.

למבקש ניתן יומו בבית המשפט, והייתה זו החלטה שלו שלא להתייצב.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"ג, 22 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.