1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט, ולא די בטענה כללית לפיה המבקש אינו מודה בעבירה שיוחסה לו (ראה בעניין זה את החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעפ"ת 1460-01-12 המדברת בעד עצמה).

בנוסף, הפנייה לבית המשפט חייבת להיות תוך פרק זמן סביר מהיום בו התנהל ההליך אותו מבקש הפונה לבטל, שכן שיהוי בלתי סביר בפנייה לבית המשפט, יגרור על פי רוב את דחיית הבקשה ולו מטעם זה.

2

בפרשה זו העתק גזר הדין נשלח למבקש בדואר רשום עוד ביום 24.10.17 ולאחר מכן הוא גם קיבל הודעות מהמרכז לגביית קנסות באשר לחוב שצבר תיקו.

אף שחלפו יותר מ- 3 שנים (!) רק עכשיו פונה המבקש לבית המשפט בבקשה לבטל את הרשעתו ולקיים משפטו מחדש.

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע דן בסוגיית השיהוי בעפ"ת 30253-04-19 עת סבר כי שיהוי בהגשת בקשה לביטול פסק דין מצדיק את דחיית הבקשה על הסף (גם באותה הפרשה המדובר היה בשיהוי של 3 שנים בהגשת הבקשה לביטול פסה"ד).

לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין מהותי בעצם הרשעתו או ברף ענישתו.

לא מצאתי כל הצדקה לשיהוי הרב שבהגשת הבקשה בחלוף 3 שנים מיום שניתן גזה"ד.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' אלול תש"פ, 27 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.