1

לפניי בקשה לביטול גזר דין שניתן בהעדר המבקש.

ביום 02.06.16, בו הטלתי על המבקש העונשים הבאים -

קנס בסך 1000 ₪, 3 חודשי פסילה בפועל ופסילה על תנאי ל-4 חודשים לתקופה של 3 שנים,

וזאת בגין עבירה לפי סעיף 12 א2 לפקודת התעבורה.

לטענת המבקש, ביום הדיון התייצב באיחור בבית המשפט ואז נמסר לו כי נשפט בהיעדר והופנה להגיש בקשה זו.

בנוסף, טען המבקש כי הוא כופר בעבירה המיוחסת לו ובידו טענות הגנה, אשר ברצונו להעלות באם יינתן לו יומו בבית המשפט.

2

המשיבה מתנגדת לביטול פסה"ד , הביעה התנגדותה לבקשה מהטעם שכתב האישום וההזמנה לדין נמסר למבקש ביד והוא אף חתם על כך. יתרה מכך, טענה המשיבה כי המבקש לא ציין מתי הגיע לבימ"ש ועם מי שוחח, במיוחד שידוע כי השיפוט בהיעדר נעשה בסוף יום דיונים בשעות הצהריים המאוחרות. לשיטת המשיבה, המבקש לא הציג כל סיבה מוצדקת שבגינה יש להיעתר לבקשה.

לא רק שהבקשה עצמה אינה חתומה, היא לא נתמכת בתצהיר מצד הנאשם. אין כל פירוט של טענת ההגנה, ובוואדי לא שלא נתמכת, אפילו בראשית ראייה. מדובר בטענה סתמית, שאינה מוסיפה דבר.

הנאשם נידון לעונש פסילת החובה הקבועה בחוק ובמצב זה, אין אני סבור כי נגרם לו עיוות דין.

אם הוא לא השכיל לנצל זכותו לטעון טיעוניו, זה בגלל שלא התייצב לדיון, כאשר זכות זו תלוי בנאשם עצמו.

מכל המובא לעיל, הבקשה נידחית.

מזכירות בית המשפט תשלח תוכן הודעה זו לצדדים.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ו, 07 יולי 2016, בהעדר הצדדים.