1

1.      בפני בקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 27.11.13, כדין. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.      לחובת המבקש נרשמה עבירה בגין הסעת נוסעים מעבר למותר בשל היותו נהג חדש. נוכח העבירה המיוחסת קיבל המבקש לידיו ביום העבירה, דו"ח המהווה כתב אישום והזמנה לדין. תמוהה טענתו של המבקש כי לא ידע על מועד הדיון בתיק העיקרי, שהרי ההזמנה נמסרה לידיו.

3.      טעות או בלבול, גם אם נעשו בתום לב אינם עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ( עיינו: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03, רע"פ 8228/11 זוהר בוקריס נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 10.11.11, רע"פ 3293/12 רפי יששכר נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 7.5.12).

4.      אי התייצבות, רואים אותה, כהודייה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

5.      אין הגנה לגופו של עניין.

6.      גזר הדין הינו במתחם הענישה ואינו נוטה לחומרה.

2

7.      אין עיוות דין (עיין: רע"פ 7862/13 ג'סאן אבו אלמפלפל נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 20.11.13, רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מ"י, הש' א. שהם, 28.11.13).

8.      סיכומו של דבר הבקשה נדחית.

9.      מעבר לנדרש יוער בנוגע לרכיב הפסילה כי העונש בהתאם לגזר הדין הינו לתקופה של 3 חודשים בניכוי חודש פסילה מנהלית, אם רוצתה בקשר לתיק זה.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ד, 14 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.