1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 2.6.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון מיום 22.5.18 ונגזר עליו קנס בסך 1,400 ₪.

3.         ב"כ המבקש טען כי לא התייצב לדיון בשל טעות שחלה ביומן. ביקש להתחשב במבקש ולהורות על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו משום שהמבקש לא צריך לשאת בטעות של עורך הדין.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי טעות משרדית אינה שיקול המצדיק ביטול גזר דין בהיעדר.

2

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         הדיון נדחה לבקשת הסניגור אך המבקש או מי מטעמו לא התייצבו לדיון כנדרש.

אשר לטענת הסניגור כי לא התייצב לדיון בשל טעות ביומן, הלכה פסוקה היא כי טעות משרדית של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

            יש לציין כי אף אם הסניגור לא התייצב לדיון הרי שחובת ההתייצבות חלה על המבקש עצמו, והמבקש לא סיפק כל הסבר להיעדר התייצבותו לדיון.

8.         המבקש אף לא הציג טענות הגנה כלשהן ולא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם העונש הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשפ"א, 25 יוני 2021, בהעדר הצדדים.