1

עם סיום פרשת התביעה העלה הנאשם טענה כי אין להשיב לאשמה, וזאת על סמך סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן-חוק סדר הדין הפלילי).

הנאשם הועמד לדין בגין אירוע מיום 4.11.11, שעה 02:00 בלילה, בו נטען כי היה שיכור וזאת עקב סירובו למסור דגימת נשיפה, עבירה בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן-פקודת התעבורה), בקשר עם סעיפים 64ד(א) ו- 64ב' לפקודת התעבורה.

בדיון האחרון מיום 25.5.15, הוגשו באמצעות עובד מעבדת מכשור ואכיפה שתי תעודות של בלוני הכיול. תעודת הבלון אשר באמצעותו בוצעה הביקורת התקופתית של מכשיר הינשוף על ידי מעבדת מכשור ואכיפה, הופקה ביום 11.6.11. בכותרתה של התעודה מצוי הכיתוב Spantech Products limited(להלן-ספנטק). כמו כן, נרשמו על גבי התעודה פרטיה של חברת ספנטק, לרבות כתובתה ומספרי הטלפון והפקס שלה. תעודת הבלון שבאמצעותו בוצעה בדיקת האימות היומית הונפקה ביום 6.9.10, ואף עליה רשומים שמה ופרטיה של חברת ספנטק, כפי שהובהר לעיל.

בא כוח הנאשם טען כי תעודות הבלון מזויפות שכן הן נחזות כמי שהונפקו על ידי חברת ספנטק. לטענתו, מסמכי הבלון אינם אותנטיים אלא מזויפים, וזאת ללא קשר לשאלה אם מסמכים אלה הם בגדר רשומה מוסדית, כמשמעות מונח זה בסעיפים 35-36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. לאימות טענתו הוגש פסק הדין שניתן ב- תת"ע 1421-10-12 (תע' -פתח תקווה) מדינת ישראל נ' אברמוב רומן (להלן- פסק דין אברמוב) וכן מכתב מיום 16.2.11 מטעם כריס סטריט, מנכ"ל חברתScientific and Technical Gases Ltd(להלן- חברת אס. טי. ג'י), אשר סומן נ/1. כותרת המכתב היא: הסכם בין חברת ספנטק לבין חברת אס. טי ג'י, לרכישת הזכויות ושם המותג לצורך השימוש בהן בישראל.

2

במכתב מפורט כי עד חודש יוני 2007 חברת ספנטק סיפקה את בלוני הגז מתוצרתה לחברת עמוס גזית בישראל, עבור משטרת ישראל. בחודש יוני 2007, חברת ספנטק מכרה לחברת אס.טי.ג' את שם המותג "ספנטק", לצורך השיווק בישראל בלבד, וכן הועברה לה האחריות למתן תמיכה טכנית ושיווקית לחברת עמוס גזית. החל מחודש אוגוסט 2009, כל בלוני הגז שסופקו לחברת עמוס גזית על ידי חברת אס. טי. ג'י, סופקו תחת שם המותג "ספנטק", ויוצרו על ידי חברת אס. טי. ג'י, במפעלה באנגליה.

התביעה טענה כי יש לדחות את הבקשה, זאת היות ובמהלך המשפט הוצגו די ראיות לכאורה שיש בהם כדי לחייב את הנאשם להשיב לאשמה. התביעה הסתמכה אף היא על האמור במכתב נ/1, וזאת על מנת להסביר את הקשר שבין שתי החברות, והשימוש שנעשה במותג "ספנטק".

דיון והכרעה:

1. הנאשם הואשם בתיק זה בעבירה של נהיגה בשכרות, וזאת מכוח סירובו למסור דגימת אויר נשוף. במסגרת ההליך המשפטי הוצגו שני פלטי נשיפה המשקפים את הבדיקה שנערכה לנאשם. הפלט הראשון הוא מהשעה 03:22, והפלט הנוסף הוא מהשעה 03:38. סך הכול נשף הנאשם 6 נשיפות, אשר כולן נפסלו. חמש מתוכן נפסלו עקב נפח נשיפה לא מספיק. לפיכך, באף לא אחת מהנשיפות התקבלה תוצאה, והמכשיר לא ביצע מדידה של ריכוז האלכוהול בגופו של הנאשם. בין הצדדים נטושה מחלוקת אם הנאשם הכשיל במתכוון את בדיקת הנשיפה (כגרסת התביעה), או שהנאשם הוא חולה אסטמה, אשר סבל בעת האירוע מהתקף ברונכיטיס, ולכן לא הצליח לנשוף כמות מספיקה של אויר (כגרסת ההגנה).

ההגנה חלקה אמנם על תקינותו של מכשיר הינשוף, אך בסופו של יום בא כוח הנאשם נמנע מחקירתו הנגדית של עובד מעבדת מכשור ואכיפה, ומשכך אין בפני בית המשפט כל בסיס ראייתי על פיו ניתן להסיק כי העובדה שלא התקבלה מדידה תקינה באף לא אחת מהנשיפות שנשף הנאשם, נובעת מכשל טכני כלשהו במכשיר הינשוף הספציפי, וטענה מסוג זה אף לא הועלתה על ידי בא כוח הנאשם.

3

ב- עפ 38/10 אמין אל פקיר נ' מדינת ישראל, הואשם הנאשם בנהיגה בשכרות מכוח סירוב. כבוד השופט ויטלסון סרב לבקשה לזימון עדי הגנה לצורך "תקיפה עקיפה" של השימוש במכשיר ה"ינשוף" המשמש לבדיקת שכרות, מהטעם שעדים אלה אינם רלוונטיים לבירור אשמתו של הנאשם. כבוד הנשיאה ביניש (כתוארה אז), דחתה את הבקשה לפסילתו בציינה כדלקמן: "מן האמור בהחלטות בית המשפט קמא בבקשת הפסלות ובבקשה לזימון עדים עולה, כי החלטותיו האמורות של בית המשפט נובעות מעמדתו, לפיה אין מקום לטענותיו של המערער בדבר עצם השימוש במכשיר ה"ינשוף" במסגרת ההליך שבפניו, שבו השאלה הנבחנת היא האם סירב המערער לבצע את הבדיקה לפי דרישת השוטרים."

באופן דומה ניתן לומר כי השאלה הנבחנת בתיק הנדון היא אם הנאשם הכשיל את בדיקת הנשיפה או שלא הצליח לבצעה עקב טעמים רפואיים. עוד יובהר כי כיולו של מכשיר הינשוף באמצעות בלוני הכיול, מיועד להבטיח את נכונות מדידת ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק. בנסיבות המקרה דנן עולה לכאורה כי לא התקבלה מדידה של ריכוז האלכוהול בגופו של הנאשם, עקב אי מתן אויר בכמות מספיקה.

2. במקרה דנן, התגלו לכאורה עובדות העשויות להביא להרשעתו של הנאשם בעבירות שלא יוחסו לו בכתב האישום, וזאת על פי הוראת סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי.

העבירות הרלוונטיות בהקשר זה הן היותו של הנאשם במצב שאינו מאפשר נהיגה בטוחה מחמת חולשה או ליקוי גופני בניגוד לתקנה 26(3) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961,וכן העבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה. הנאשם אישר כי צרך אלכוהול טרם הנהיגה, דיבורו היה כבד, התנהגותו רדומה, מפיו נדף ריח חזק של אלכוהול והוא לא הבין את הנאמר אלא לאחר שהשוטר חזר על דבריו מספר פעמים. השוטר התרשם כי הנאשם נתון תחת השפעת אלכוהול בינונית. בדיון שנערך ביום 10.7.13 הצהיר בא כוח הנאשם לפרוטוקול, כי הנאשם סבל מהתקף ברונכיטיס. ניתן להתרשם ממכלול הנתונים שלעיל, כי לכאורה לא היה הנאשם כשיר לנהיגה במצבו זה.

הטענה כי אין להשיב לאשמה תתקבל אם אין בראיות התביעה אפילו "הוכחה לכאורה". משמעות המושג "ראיות לכאורה" בהקשר זה שונה ממשמעות מושג זה לצורך מעצר או פסילה עד לתום ההליכים. לצורך הטענה כי אין להשיב לאשמה די בראיות דלות ובסיסיות שמשקלן אינו רלוונטי. (ראה, סדר הדין הפלילי, יעקב קדמי, מהדורה מעודכנת - תשס"ט (2009) חלק שני, עמ' 1444-1448).

זאת ועוד, הכלל הוא כי הטענה אין להשיב לאשמה מתייחסת עקרונית לכל עבירה שניתן להרשיע בה בשל האירוע נשוא האישום, ולכן גם כאשר אין ראיות מספיקות להרשיע בעבירה הנקובה בכתב האישום, די בראיות שיש בהן כדי להביא להרשעה בעבירה פחותה ממנה על מנת לדחות את הטענה כי אין להשיב לאשמה ( ראה קדמי, שם, עמ' 1449).

מכאן עולה כי אף אם תתקבל טענת ההגנה כי אין ראיות מספיקות להרשעתו של הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות, הרי די בראיות שהוצגו שיש בהן לכאורה כדי להביא להרשעתו של הנאשם בעבירות אחרות, קלות יותר, כדי להביא לדחיית הטענה כי אין להשיב לאשמה.

3.בכל הנוגע לטענה בדבר זיוף תעודות הבלון, יש לציין כדלקמן:

א. בא כוח הנאשם טען כי אינו יודע מי מבין החברות ייצרה את בלוני הגז שתעודותיהן הוגשו כראיה בתיק זה, וזאת לטענתו לאור מסכת השקרים שהתגלתה בסוגיה הנדונה.

4

ככל שחברה ספנטק ייצרה את בלוני הגז, הרי שאין כל בסיס לטענת הזיוף, שכן תעודות הבלון נחזות כתעודות מטעמה.

עם זאת, מהמכתב נ/1 עולה כי חברת ספנטק מכרה לחברת אס. טי ג'י, את זכויותיה ואף את המותג "ספנטק" בכל הנוגע לאספקת בלוני גז לישראל.עוד עולה מהמסמך האמור, כי החל מאוגוסט 2009, בלוני הגז שסופקו לחברת עמוס גזית יוצרו על ידי אס. טי ג'י במפעלה באנגליה, תוך שימוש בשם המותג "ספנטק".

המסקנה היא כי בלוני הגז שבאמצעותם בוצע הכיול בתיק הנדון, לא יוצרו על ידי חברת ספנטק, אלא ייוצרו על ידי חברת אס. טי. ג'י,תוך שימוש בשם המותגספנטק".

ב. שני הצדדים הסתמכו על נ/1, מכתבו של מנכ"ל אס. טי.ג'י, בו נאמר כי חברת ספנטק מכרה את שם המותג "ספנטק" לחברת אס. טי ג'י, זאת בכל הנוגע לאספקת בלוני הגז לישראל, כאשר חברת ספנטק אף קיבלה עמלה בגין כך.

מכאן ניתן להסיק כי חברת אס. טי. ג'י, הייתה רשאית להשתמש בשם המותג "ספנטק", וכי עצם השימוש בשם המותג "ספנטק" נעשה בסמכות ובהרשאה כאמור, מטעמה של חברת ספנטק.

ג. בפסק דין שדן במעמד המשפטי של תעודות הבלון, עפ"ת (מחוזי -ת"א) 31798-12-10 אליעזר רודיטי נ' מדינת ישראל ו- עפ"ת 23992-01-11 בלול נ' מדינת ישראל (להלן- פסק דין רודיטי) , אשרניתן בחודש מאי 2011,נאמר כי בלוני הגז המשמשים כבסיס לבדיקת הינשוף מיוצרים וממולאים על ידי חברת אס. טי. ג'י, באנגליה, עבור משטרת ישראל.

עם מתן פסק דין רודיטי ניתן היה לדעת כי יצרנית בלוני הגז היא חברת אס. טי. ג'י מאנגליה, ולמצער ניתן היה להבין כי יצרנית בלוני הגז אינה חברת ספנטק, וזאת על אף שכלבלוני הגז שיוצרו עבור ישראל על ידי חברת אס. טי. ג'י. סופקו באותה תקופה תחת שם המותג "ספנטק".

ב- עפ"ת (מרכז) 38612-02-12‏ ‏ יעקב ברוך נ' מדינת ישראל, הועלתה סוגיה דומה, וכבוד השופטת אוהד ציינה בפסק דינה כדלקמן:

"על אף טענת בא כוח המערערים בדבר בלבול במיהות החברה המייצרת את בלוני הגז, האם היא STG" " או "Spentech", אפנה אל הודעה על הגשת סיכומים והשלמת טיעון שהגישה המשיבה בעפ"ת 23992-01-11 (מחוזי תל אביב), מדינת ישראל נ' לירן בלול, במסגרתו נבחן מעמדן המשפטי של תעודות הבלון לאחר הגשת חוות דעת בנושא. אל הבקשה, נושאת תאריך 17.3.2011, צורפה חוות דעת, מיום 16.2.2011, מאת Chris Street, מנכ"ל, ואחד מבעלי חברת STG. מחוות הדעת עולה כי STG, חברה ליצור בלוני גז בבריטניה, היא יצרנית בלוני הגז הנשלחים לישראל. בסעיף 2 בחוות הדעת מתואר הליך היצור האקסקלוסיבי של בלוני הגז עבור היבואן הישראלי "עמוס גזית" תחת הסמל המסחרי "Spentech". מכאן כי השם "ספנטק" הוא סמל מסחרי לבלוני הגז המיוצרים עבור היבואן הישראלי, על ידי חברת STG."

5

.

לאחר כל האמור לעיל, אדחה את הבקשה כי אין להשיב לאשמה.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ה, 29 יוני 2015, במעמד בא כוח המאשימה ובהעדר בא כוח הנאשם.