תת"ע 9495/08/16 – מדינת ישראל נגד ליבוביץ מאור-מאיר
|
|
|
תת"ע 9495-08-16 מדינת ישראל נ'
ליבוביץ מאור-מאיר
תיק חיצוני: 90505976440
|
1
בפני
|
כבוד השופט דן סעדון
|
מאשימה
|
מדינת ישראל ע"י עו"ד פרידל
|
נגד
|
נאשמים
|
ליבוביץ מאור-מאיר ע"י עו"ד אורון
|
|
|
|
|
לפני
טענה לביטול כתב אישום מחמת התיישנות.
1.
לנאשם נרשמה הזמנה לדין שעניינה נהיגה במהירות העולה על המותר בדרך עירונית. על פי
האמור בהזמנה לדין בוצעה העבירה ביום 2.4.16. הדיון בעניין התקיים ביום 13.9.16
בהיעדר הנאשם וב"כ. הדיון נדחה על מנת שהמאשימה תאתר את הנאשם ותזמנו לדיון.
ביום 6.12.16 התקיים דיון נוסף בתיק במסגרתו העלתה ב"כ הנאשם טענת התיישנות.
הטענה סומכת על כך כי ההזמנה לדיון התקבלה אצל הנאשם רק ביום 2.11.16 בעוד
שהעבירה, כאמור, נעברה לכאורה ב-2.4.16.
2.
ב"כ המאשימה טען בתגובה כי על פי תקנה 44א
לתקנות סדר הדין
הפלילי נדרשת המאשימה להוכיח משלוח בלבד על פי מענו הרשום של הנאשם במשרד
הפנים. ההזמנה נשלחה ביום 18.4.16 למען הרשום של הנאשם וחזרה בציון "לא ידוע
במען". לתגובה צורפה פנייה של הדואר ממנה עולה כי דברי דואר מחולקים באזור
מגוריו של הנאשם באופן תקין. עם זאת, במקרה זה שם הנמען לא הופיע על גבי תיבת
הדואר ולכן הוחזר דבר הדואר בציון " לא ידוע במען". התביעה טוענת כי מחדל
הנאשם לציין את שמו כראוי על גבי תיבת הדואר על מנת לאפשר קבלה של דברי דואר עולה
כדי התחמקות מקבלת דברי דואר.
2
דיון
3.
דין טענת ההתיישנות להידחות כפי שיפורט להלן.
4.
סעיף 239א (ב)
לחוק סדר הדין
הפלילי ( להלן: "החוק")
קובע: " עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי פקודת
התעבורה או לפי התקנות לפיה, .. לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניינה
הזמנה למשפט לפי תקנה 38
לתקנות סדר הדין
הפלילי, תשל"ד-1974, אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע
העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה; אולם, אם הוכיח בעל הרכב החשוד
בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב
לפקודת התעבורה,
ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה למשפט למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום
ביצוע העבירה.
(ב) הייתה העבירה כאמור בסעיף
קטן (א) עבירה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א
לפקודת התעבורה,
לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניינה הזמנה למשפט, אלא אם כן הוזמן החשוד
בביצוע העבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה בתוך התקופות כמפורט
בסעיף 225א(א1)(1) (4 חודשים ממועד ביצוע
העבירה-ד.ס.)...."
3
4.
הנה כי כן, במקרה זה מבוסס החשד נגד הנאשם על צילום ועל כן דורש החוק
כי הודעה על ביצוע העבירה תשלח לנאשם לכל המאוחר תוך 4 חודשים ממועד ביצוע העבירה.
במקרה זה בוצעה העבירה לכאורה ביום 2.4.16. ההזמנה נשלחה לכתובתו הרשומה של הנאשם
אך חזרה בציון "לא ידוע במען" כאשר הטעם להחזרת דבר הדואר בציון זה הוא
אי רישום שם הנמען ( הנאשם) על תיבת הדואר. תקנה 44א
לתקנות סדר הדין
הפלילי קובעת "חזקת מסירה " שזה לשונה: "בעבירות תעבורה
שעליהן חל סעיף 239א
לחוק ...
רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת
קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום
שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה
מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן" ( הדגשה
הוספה). במקרה שלפנינו עולה אמנם כי הנאשם לא קיבל לידיו את ההזמנה שהרי זו חזרה
בציון "לא ידוע במען" אולם מלשון התקנה יוצא כי אין די בכך על מנת לסתור
את חזקת המסירה שכן על הנאשם להראות כי אי קבלת ההזמנה נבעה מסיבות שאינן בשליטתו
ולא עקב הימנעותו מלקבל את דבר הדואר. במקרה זה לא ברור מה היו הסיבות לכך שהנאשם
נמנע מלרשום את פרטי הזיהוי שלו על תיבת הדואר באופן שמנע מן הדוור להמציא לידיו
את ההזמנה. ברור, עם זאת, כי במקרה זה אין הנאשם יכול לטעון כי אי מסירת ההזמנה
לידיו נבעה מסיבות "שאינן תלויות בו". ציון פרטי זיהוי על תיבת הדואר
שלו היא בוודאי עניין התלוי בנאשם ומצוי בשליטתו. יוצא מכך כי הנאשם לא הצליח
לסתור את חזקת המסירה ומכאן שלא ניתן לקבל טענתו כאילו חלפו למעלה מ- 4 חודשים
ממועד ביצוע העבירה ועד למסירת הודעה על ביצועה לידיו.
5.
נוכח האמור אני דוחה את הטענה. אני קובע את התיק להקראה ליום 7.5.17 שעה 09.00. המזכירות
תעביר עותק החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, ג' שבט תשע"ז, 30 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.
הורדת PDF