1

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, כדין ביום 16.4.18 בגין עבירה מסוג ברירת משפט.

            התביעה מתנגדת לבקשה.

2

2.         הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , וע"פ 8427/18 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

3.         בתיק יש אישור משלוח בדואר רשום וכן אשור מסירה ממנו עולה כי דבר הדואר " לא          נדרש" . בנסיבות ונוכח הוראת תקנה 44א לתקנות התעבורה ועמדת הפסיקה , " לא     נדרש, כמוהו כמסירה והנטל על המבקש להוכיח כי אי דרישת דבר הדואר אינה נעוצה     בהתחמקות . במקרה דנן אין במפורט בבקשה כדי להפריך את חזקת המסירה.

4.         אי התייצבות, רואים אותה, כהודייה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר   הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

6.         אין הגנה לגופו של עניין.

            אין במפורט בבקשה כדי להניע את ההליך הפלילי מחדש.

7.         אין עיוות דין (עיין: רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מ"י, הש' א. שהם, 28.11.13, רע"פ   7862/13 ג'סאן אבו אלמפלפל נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 20.11.13). בגזירת הדין על בית     המשפט לקחת בחשבון גם את חלוף הזמן מהמועד בו היה לשלם את הקנס המקורי עד            למועד גזר הדין, שיש לו ערך כלכלי, וכך נעשה ( עיין: רע"פ 7223/06).

8.         סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.