1

הבקשה וטענות הצדדים

1.     לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 10/01/22. לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון. בנוסף המבקש כפר בעובדות כתב האישום וטען שלא ביצע את העבירה שיוחסה לו. בהתאם, טען כי ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.     המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.     לבקשה לא צורף תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בו, וכדי בכך היה כדי לדחות את הבקשה. מכל מקום, אדון בטענות המבקש.

4.     מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי במועד ביצוע העבירה למבקש נמסרה הזמנה לדיון והוא אף חתום עליה. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא התייצב לדיון בנסיבות שאינן תלויות בו.

2

5.     גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. אמנם המבקש טוען שלא ביצע את העבירה, אך לא די בכפירה כללית כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "נסעתי מהר צודק", ומדובר לכל הפחות ב"ראשית הודיה" אם לא בהודיה ממש.

6.     על המבקש הוטלו פסילה בפועל לתקופה של 60 ימים בניכוי 30 ימי פסילה מינהלית, פסילה על תנאי וקנס. בשים לב לעברו התעברותי של הנאשם אשר נוהג משנת 2021 והספיק לצבור שתי הרשעות תעבורה, ובהתחשב במתחם העונש ההולם, לא מדובר בענישה מחמירה. כך שגם בהקשר זה לא נגרם לו עיוות דין.

7.     לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין באם בקשתו תדחה.

8.     הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

9.     הקנס ישולם עד ליום 25.4.22. הפסילה שהוטלה על המבקש תחל ביום 01/03/21 בשעה 12:00. המבקש יפקיד את רישיונו בהתאם.

10.  להודיע לצדדים ולמשרד הרישוי.

ניתנה היום, ג' אדר א' תשפ"ב, 04 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.