1

בפניי בקשה להורות על ביטול פסק דין שניתן בהעדר התיצבות ביום 28.8.22.

ה"כ המבקש עותר לביטול בטענה כי במהלך הפגרה לא תויקו דברי דואר במשרדו ולא נרשמו דיונים ביומנו. לחלופין טוען הוא כי במועד האמור נפש עם משפחתו שכן מדובר בתקופת פגרה.

מתגובת המשיבה, המתנגדת לבקשה, עולה כי ב"כ המבקש הגיש בקשה להישפט (חודש יולי 2021) ובה ציין את כתובתו למשלוח זימון למשפט - מען בא כוחו ואישור המסירה חזר מסיבת "לא נדרש" ביום 29.5.2022.

אישורי המסירה צורפו לתגובת המשיבה.

דיון והכרעה

2

ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי בשלב הגשת הבקשה ההליך המשפטי תם ונשלם. משגמר בית המשפט את מלאכתו, לאחר שהוציא תחת ידיו פסק דין שניתן כדין, מוצתה לכאורה זכות הנוכחות של הנאשם בקשר לאותו הליך. מעמדו הוא של מי שנשפט והורשע כדין. אכן, לאור העובדה כי המשפט נגדו התנהל שלא בנוכחותו, רשאי הנאשם שהורשע בדינו לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק - הדין. תכלית הבקשה לביטול פסק הדין היא לבטל את המשפט ולהניע מחדש את גלגלי ההליך הפלילי. מכאן, כי בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל איפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש. בית המשפט צריך להשתכנע, מתוך המסמכים המוגשים לו, כי מדובר בנסיבות מיוחדות כאלה הנזכרות בסעיף 130(ח) - המצדיקות מתן רשות למבקש להשתתף בהליך חוזר".

לאחר שעיינתי בבקשה על טיעוניה וכן בתגובת המשיבה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה נסמכת על שני ראשי טיעון - שכחה ואי סדר מצד בא כוחו של המבקש והשני - העדר מסירה כדין. באשר לטענת הפגם במסירה - אני קובעת כי המבקש זומן כדין לישיבת יום 28.8.22 וכי שוכנעתי כי הזימון נשלח לכתובת בא כוחו בדיוק כפי שביקש בא כוחו ממפנ"א בבקשה להארכת המועד להישפט. הלכה ידועה היא כי "חזקת המסירה קמה חמישה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה בדואר רשום למען הרשום ואין צורך להוכיח מסירה" (רע"פ 106/15 קריב נ' מדינת ישראל, רע"פ 6153/20 טורג'מן נ' מדינת ישראל). אישור המסירה נמסר כדין ונקבע כי אין בטענת "לא נדרש" כדי לפגוע בחזקת המסירה (עפ"ת חי' 10054-11-21גאווי נ' מדינת ישראל מיום 29.11.21, רע"פ 225/21 אלקאר דביר בע"מ נ' מדינת ישראל).

אישור המסירה בעניינו של המבקש חזר מסיבת "לא נדרש", ועונה על יסודות חזקת מסירה תקינה.

כבר נקבע כי טעם "צבירת נקודות" הוא שיקול תועלתי ואינו שיקול של עיוות דין (עפ"ת 21418-12-15 קויפמן נ' מדינת ישראל). נקבע, כי יש להציג טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה וזאת לא מצאתי בבקשה ובנספחיה.

בית המשפט קם מכסאו ואינני רואה כל הצדקה ליתן בידי המבקש "כרטיס כניסה" חוזר בהעדר הצדקה לכך.

אשר על כן אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין.

ניתנה היום, י"ז אלול תשפ"ב, 13 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.