1

1.     לפני בקשת הנאשם (להלן: "המבקש") לבטל כתב אישום לפי סעיף 239א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "החוק"), מחמת התיישנות.

2.     נגד המבקש הוגש כתב אישום, לפיו נהג המבקש ביום 20.1.11 במהירות מופרזת של 152 קמ"ש, העולה על מהירות של 100 קמ"ש הרשומה בתמרור, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

            ביצוע העבירה תועד על ידי מצלמה המותקנת במקום. לפיכך הדו"ח לא נרשם ונמסר למבקש במקום ביצוע העבירה, אלא נשלח בדואר לאחר פיתוח סרט הצילום.

הזמנה להקראה ראשונה נמסרה למבקש ליום 22.1.15.

3.     לטענת המבקש, הואיל והמשיבה לא הודיעה למבקש על דבר ביצוע העבירה בתוך 4 חודשים ממועד התרחשותה הלכאורית של העבירה ולא שלחה ההזמנה לדין בתוך שנה מיום הביצוע הלכאורי של אותה העבירה, אלא שלחה את ההזמנה לדיון רק ביום 22.10.14, קרי: קרוב לארבע שנים לאחר אותו מועד, הרי שלא התקיים רכיב ההודעה על דבר ביצוע העבירה, ומשכך המבקש לא זומן כדין.

4.     המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם שהודעה על ביצוע העבירה נשלחה למבקש ביום 13.2.11 (מס' דואר רשום RR-005462375H4), וזאת מבלי שטרחה לצרף לתגובתה את פלט הדותן והעתק מאישור המסירה.

2

5.     המבקש הגיב לתגובת המשיבה וטען כי מערכת הדותן המשטרתית אינה מהווה רשומה מוסדית ואין לה כל מעמד משפטי לעניין תוכן המופיע בה, וכן כי משהמשיבה בתגובתה לא צירפה העתק של פלט הדותן, לא הוכיחה כלל כי אותו דבר דואר נשלח למבקש, מתי נשלח למבקש, לאיזו כתובת ומה היו תוצאות המסירה.

6.     בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 29.12.14, צירפה המשיבה את פלט הדותן והעתק של אישור המסירה, מהם עולה כי בתאריך שאינו ידוע ביקר פקיד הדואר בכתובת מקלף מרדכי 51/2 באר שבע ורשם "עזב". יצוין כי אישור המסירה אינו חתום ע"י עובד הדואר, ואינו מציין תאריך ביקורו במקום.

7.     בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 20.1.15, המציא המבקש תמצית רישום ממשרד האוכלוסין מיום 21.1.15, ממנו עולה כי כניסתו למען מקלף מרדכי 51 בבאר שבע היא ביום 31.5.06.

דיון:

8.     בפתח הדברים, אתייחס לטענת המבקש כי מערכת הדותן המשטרתית אינה מהווה רשומה מוסדית.

"רשומה מוסדית" עפ"י סעיף 35 לפקודת הראיות הינה "מסמך, לרבות פלט, אשר נערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד". המדינה עפ"י סע' 35 לפקודת הראיות הינה בגדר "מוסד", ופלט הדותן כמו גם פלטי מחשב דומים נערכים במחלקת התביעות במהלך פעולתה הרגילה ומכאן שהם "רשומה מוסדית". על רשומה כזאת חלה החזקה הקבועה בסעיף 36(א) לפקודת הראיות לאמור: "רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי...".

9.     סעיף 239א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי קובע:

" היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודת התעבורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה למשפט, אלא אם כן הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה בתוך התקופות כמפורט בסעיף 225א(א1)(1) או (2) או התקיים האמור בסעיף קטן (א2)".

3

10. סעיף 225א(א1) לחסד"פ קובע:

"היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:

(1) ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2);

(2) ...."

11. הוראת סעיף 239א מסייגת הגשת כתב אישום בקביעת תנאי כי החשוד בביצוע העבירה הוזמן לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה בתוך התקופות כמפורט בסעיף 225א(א1)(1) או (2) או התקיים האמור בסעיף קטן (א2), ובמקרה שבפני תוך 4 חודשים ממועד ביצוע העבירה.

12. תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת חזקת מסירה:

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".

13. להוכחת חזקת המסירה ניתן להסתפק באישור על משלוח הודעה בדואר רשום (ראה רע"פ 2307/98 קריב אהוד נגד מדינת ישראל).

14. השאלה השנויה במחלוקת הינה האם הוכיח המבקש כי לא קיבל את ההודעה עקב סיבות שאינן תלויות בו.

אישור המסירה מתאריך 13.2.11 מעיד על כך שההזמנה לא הגיעה לידי המבקש, שהרי נרשם: "עזב". הכתובת של המבקש כפי שמופיעה בתמצית הרישום ממשרד האוכלוסין הייתה ביום 13.2.11 מקלף מרדכי 51 בבאר שבע, ועל אף זאת אישור המסירה הוחזר בציון "עזב".

4

15. הסיבה שבגינה הוחזר הדואר אינה תלויה במבקש, ועל כן יש בכך כדי לסתור את חזקת המסירה.

16. בהתחשב בכך שביצוע העבירה, שבה הוחשד המבקש תועד על ידי מצלמה ולא נרשם דו"ח שנמסר לידיו, ובהתחשב בכך, שכתב האישום שנשלח אליו, הוחזר על ידי הדואר כאמור לעיל, בתאריך 16.2.11, וכי חלפו קרוב לארבע שנים ממועד ביצוע העבירה (20.1.11) ועד למסירת הזמנה למבקש (22.10.14), הרי שהידיעה על דבר ביצוע העבירה המיוחסת לו הובאה לידיעתו לראשונה מעבר לתקופת ההתיישנות.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על מחיקת כתב האישום.

הדיון שנקבע ליום 9.3.15 שעה 09:00 - מבוטל.

             54

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ה, 29 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.