1

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי הוא רכב על אופניים עם מנוע עזר על מעבר חציה וזאת בניגוד לתקנה 129 (ז) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידה השוטרת הגברת ויולט סיגלית בן נעים (ע.ת.1) ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח שערכה (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם (ע.ה.1) ולבקשתו הוצג בחקירה הנגדית שערך הנאשם בבית המשפט לע.ת.1 סרטון אשר לדברי הנאשם צולם כמה ימים לאחר האירוע ואשר איננו מציג לדבריו את הנסיעה שלו ביום האירוע. (עותק אגב הועבר ע"י הנאשם לבית המשפט כחודש וחצי לאחר דיון ההוכחות ומצוי בפני).

2

הצדדים סיכמו בעל פה.

לאחר שהתרשמתי באופן ישיר מהעדויות ונתתי דעתי לראיות לסיכומי הצדדים, וכן אף לאחר שלקחתי בחשבון שעדת תביעה יחידה בתיק זה, מסקנתי היא שהמאשימה הוכיחה כנדרש את שיוחס לנאשם בכתב האישום.

ולהלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

לא נסתר דבר תצפיתה הראויה של השוטרת אל עבר הנאשם והתנהלותו עם אופניו במקום האירוע.

מבחינת טיב התצפית אף יצויין שהאירוע התרחש באור יום (בשעה 7:51 בבוקר).

הנאשם אישר כי הוא היה במקום עם אופניו וברכיבה (כשהאופניים לדבריו " במצב נסיעה") ( ראה ישיבת ההקראה) אך טען כי כבתה לו הסוללה וכי הוא שם רגל על אי התנועה.

אני נותן אמון בעדות השוטרת על כי היא עמדה סטטית מול הנאשם בעת האכיפה וגם שמרה על קשר עין רצוף ותיארה את שראתה .

השוטרת אף פרטה בדו"ח כי בעת שהנאשם עשה דרכו על פני שני מעברי החציה ועל שטח ההפרדה ביניהם אף היו הולכי רגל במעבר החציה.

כאמור , לא נסתר כי תצפיתה היתה טובה.

הנאשם לא טען (גם לא בפירוט שבחר לפרט בישיבת ההקראה) על כי הוא לא היה רכוב על אופניו אלא הובילם כביכול ביד (כאפשרות המצויה בסיפת תקנה 129 (ז) לתקנות התעבורה).

3

נהפוך הוא : הנאשם ציין פוזיטיבית כאמור כי הוא היה " בצומת עם האופניים במצב נסיעה".

בכל הכבוד, אני דוחה את גירסת הנאשם על כי השוטרת ישבה כביכול בניידת ובמרחק של 300 מטר ממקום העבירה.

השוטרת השיבה על טענה זו בשלילה מוחלטת וחזרה והדגישה כי כלל לא ישבה בניידת אלא עמדה רגלית סטטית בצומת המדובר.

בחקירה הנגדית שניהל הנאשם מול השוטרת בבית המשפט בחר הוא שלא לאמת את השוטרת כלל עם פרטי המקרה.

במקום זאת הנאשם בחר להתמקד בשאלות אל השוטרת ולפיהן, לטענתו, היה אירוע קודם שבו היא הגיעה לטענתו לעסק של מאפייה ועשתה שם לטענתו שימוש באקדח "טייזר" וכן שלטענתו משפחת אלפרון שברו לה את היד והיה לה גבס.

השוטרת השיבה על כך כי מעולם לא היה לה אקדח טייזר ומעולם לא נשברה ידה או היה לה גבס או היתה במאפייה המדוברת.

ניכר אם כך , בכל הכבוד, כי הנאשם ייחס לשוטרת זו דברים שכלל לא לה , אך גם לגוף הענין כאמור - לא מצאתי כי בחקירה הנגדית שבחר הנאשם לנהל מול השוטרת היה כביכול כדי לסתור פרטי גירסתה בקשר עם האירוע הספציפי שבפני , שכן כאמור בחר הנאשם שלא להפנות אליה שאלות רלבנטיות לתיק זה , ומנגד עשתה השוטרת עלי רושם של מתן עדות עניינית ומלאכת אכיפה שבוצעה באופן אובייקטיבי.

אך זאת ועוד:

בתגובתו הספונטנית של הנאשם על אתר אין למצוא כל פרט ענייני של הכחשה או טענה סותרת ביחס למה שיוחס לו על אתר.

4

אלה היו ארבעת תגובותיו של הנאשם עת עוכב הוא על אתר ע"י השוטרת באירוע שבפני (וזאת כפי שנרשמו ע"י השוטרת וגם לא נסתר ע"י הנאשם שדברים אלה הם שאכן נאמרו על ידו), (ציטוט):

תגובה ראשונה: " את כבר רשמת לי פעם אזהרה". תגובה שניה: " ראש העיר אמר לכם להתנכל לאופניים חשמליים". תגובה שלישית : " אני הולך להתלונן בעיריה ובמשטרה". תגובה רביעית : " אני מטר מהבית".

ובכן, בניגוד למה שניתן היה לכאורה לצפות שהנאשם יאמר לשוטרת (באם הוא רק הניח רגל כי הסוללה כבתה וכיוצ"ב) אין למצוא בתגובות שהגיב הכחשה או טענה עניינית כאמור לגוף האירוע.

אגב , התגובה " אני מטר מהבית" (וראה אכן בהקשר זה את כתובת הנאשם בת/1) מלמדת שוב על רישום אובייקטיבי ע"י השוטרת . מעבר לכך וככל הדרוש , גם מוסבר לנאשם הנכבד כי אפילו בצומת שמצוי ממש ליד הבית חוקי התעבורה עדיין חלים .

ואם נכון הדבר שהנאשם (כטענתו בתגובתו) כבר קיבל בעבר אזהרה, אזי, שוב ניכר כי עבודת השוטרת נעשתה באופן ענייני ולא באופן מתנכל חלילה.

בסרטון שהציג הנאשם לשוטרת ואשר השוטרת לא זיהתה בו את המקום, אין כדי לסייע לנאשם שכן לא זו בלבד שאף לדברי הנאשם אין בסרטון שצולם אחרי מספר ימים מיום האירוע כדי להציג את הנסיעה שלו באותו יום, אלא שאף לא מיקד כלל הנאשם במה הסרטון סותר את הנטען או מועיל לנאשם להגנתו .

לאור כל המפורט לעיל מורשע הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, 18.9.19 במעמד הצדדים