1

1. לפניי בקשה חוזרת לביטול קנס פיגורים. המבקש הגיש בקשה לביטול קנס פיגורים ביום 30.07.18 אולם מסיבה שאינה ברורה הבקשה לא הובאה לפניי.

2. מעיון בתיק עולה כי פסק דין ניתן במסגרת הסדר טיעון שנחתם עם המבקש.

3. לטענת המבקש, העתק פסק הדין לא נמסר לידיו ביום הדיון ומבירור עם המזכירות הודע לו שהעתק ישלח אליו בדואר.

2

4. פסק הדין ניתן ביום 24.12.17. המבקש לא שילם את הקנס שהושת עליו בהסכמה ולמעשה, טענת המבקש היא כי רק ביום 25.07.18 קיבל לביתו הודעה על תוספת פיגורים.

5. מן האמור עולה כי משך כ-7 חודשים שהמבקש ידע על העונש שנגזר עליו ולא פעל לקבל העתק גזר הדין ו/או הודעת הקנס לתשלום.

6. עיון בנתוני התיק מעלה כי החוב בתיק זה הועבר למרכז לגביית קנסות.

החלטות על פריסה, דחייה או פטור מתוספת פיגורים הן החלטות מנהליות שלאחר העברתן למרכז לגביית קנסות אינן בסמכות בית המשפט שגזר את הדין כי אם למרכז לגביית קנסות בהיותו הגוף הייעודי המוסמך לכך לפי החוק [עיין: ע"פ 4919/14 שמעון אזולאי נ' מדינת ישראל הרכב הש': י. עמית, נ. סולברג, ע. ברון (06.03.17)].

7. יצוין כי גם במועד הבקשה מיום 30.07.18 היה הקנס בתיק בטיפול המכרז לגביית קנסות, כך שאין באי הבאת הבקשה לפניי באותו מועד כדי להוות עיוות דין שכן בנסיבות היתה ניתנת החלטה זהה, כאמור בסעיף 6 לעיל.

8. סוף דבר, הבקשה נדחית מחוסר סמכות, כמפורט בסעיף 6 לעיל.

ניתנה היום, ג' תשרי תשע"ט, 12 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.