1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 21.3.13 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (פקע ב-08/2002) ונגזרו עליו העונשים הבאים: פסילה בפועל מהחזיק או מקבל רישיון נהיגה למשך 8 חודשים וקנס בסך 3,500 ₪.

3.         המבקש טען כי מעולם לא הגיע לידיעתו מועד הזימון לבית המשפט והוא לא ידע אודות קיומו של הדיון. טען כי נודע לו אודות פסק הדין רק בבדיקה שערך במשרד הרישוי ביום 23.10.18. טען כי בבדיקה שערך במרכז לפניות נהגים לא נמצאה כל תכתובת או פרטי בן משפחה המאשר קבלת דבר הדואר. טען כי בפנייתו למזכירות בית המשפט לקבל העתק של אישור המסירה, נודע לו שאישור המסירה לא נסרק לתיק, ואין כל מסמך בתיק המעיד על מסירה כדין. טען כי העבירה המיוחסת לו היא לא מהעבירות הקלות ובנסיבות אלה היה על בית המשפט לזמן אותו שוב אף באמצעות הוצאת צו הבאה. לאור כל האמור ביקש לקבל יומו בבית המשפט.

2

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי קיים אישור מסירה כנדרש וכי לא הועלו טענות קונקרטיות לעיוות דין מטעמי הגנה.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

בניגוד לטענת המבקש, עיון בתיק האלקטרוני מעלה כי אישור המסירה בדבר הזימון למבקש סרוק בתיק האלקטרוני. מאישור המסירה האמור עולה כי בהעדר הנמען בביתו דבר הדואר נמסר לבן משפחה הגר עמו ואשר נראה שמלאו לו 18 שנה, והוא אף אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו בתאריך 5.12.12. בנסיבות אלה, בוצעה מסירה כדין.

מעבר לכך, לתיק נסרק אישור מסירה בדבר שליחת גזר הדין למבקש, ממנו עולה כי המבקש אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו בתאריך 10.4.13. מכאן, שטענת המבקש כי נודע לו אודות גזר הדין רק ביום 23.10.18, אינה מדוייקת. בנסיבות אלה, המבקש הגיש הבקשה בשיהוי ניכר של למעלה מחמש שנים ללא כל טעם או הסבר לכך.

8.         בנוסף, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. יצויין כי סטטוס משרד הרישוי אליו התייחס המבקש בבקשתו לא צורף לבקשה. עוד יש לציין כי העונשים שנגזרו על המבקש אינם חורגים ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה, בשים לב למשך תקופת פקיעת רישיון הנהיגה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

3

מובהר למבקש כי עליו להפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט לאלתר, ואם אין בידיו רישיון נהיגה תקף, עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין במזכירות בית המשפט.

10.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ט, 16 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.