1

1.      לפניי בקשה למחיקת העונשים שהוטלו על המבקש וזאת מחמת התיישנות, לאחר שחלפו למעלה מעשר שנים מהמועד בו גזר הדין הפך לחלוט.

2.      לאחר ששקלתי את האמור בבקשה ותגובת המרכז לגביית קנסות אני מחליט לדחות את הבקשה.

3.      גזר הדין ניתן בתאריך 01.12.10. בתאריך 05.04.11, ניתן למבקש צו כינוס. בהתאם לסעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל, הואיל וחובותיו של המבקש במסגרת תיקי המרכז לגביית קנסות נוצרו עובר למתן הצו, הוקפאו הליכי הגבייה בתיקים עד לסיום ההליך. בהתאם לסעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת רגל, כאשר מדובר בחוב מסוג קנס למדינה, צו ההפטר לא יפטור את פושט הרגל מתשלומו, ועם סיומו של הליך פשיטת הרגל וקבלת צו ההפטר, יחודשו הליכי הגבייה על ידי המרכז. למעשה הליכי הגבייה הוקפאו ולא בוטלו.

4.      נוכח העובדה שבין השנים 2011-2017 היה החייב בהליך של פשיטת רגל, נעצר מרוץ ההתיישנות.

5.      בנוסף, עולה כי המרכז פעל לגביית הקנס, בדרך של משלוח דרישות תשלום. כבר ביום 11.04.11 נשלחה לבקש דרישת תשלום ראשונה. בתאריך 04.10.17 בוטל צו הכינוס וביום 11.07.18 נשלחה דרישת תשלום שנייה בדואר לכתובת המבקש. מכאן שהמשיבה פעלה לגביית הקנס ולא שקטה על שמריה.

6.      יתרה מכך, גם במהלך השנים 2017 ו- 2019 המבקש ובנו פנו למרכז על מנת לברר אודות מצב התיקים הפתוחים והוסבר להם אודות גובה החובות הפתוחים ודרכי התשלום, כך שהמבקש היה מודע היטב לקיומם.

2

7.      לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי לא עומדת למבקש טענת התיישנות.

8.      הבקשה נדחית.

9.      להודיע לצדדים ולמרכז לגביית קנסות.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשפ"א, 28 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.