1

1.     בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם ביום 19.10.15, כדין.

2.     התביעה מתנגדת לבקשה.

3.     מדובר בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

2

4.     המבקש הגיש בקשה לקראת הדיון שהיה קבוע ליום 1.6.15 שמהותה העברת הדיון לבימ"ש אחר. בנסיבות העניין ועל מנת לאפשר לנאשם להפנות את בקשתו לגורם המוסמך לדון בבקשה דחה בית המשפט את הדיון בהחלטה מיום 28.5.15 ליום 19.10.15 . באחריותו של המבקש להתחקות אחר גורל ההחלטה בבקשתו . משלא התייצב לדיון שהיה קבוע ליום 1.6.15 חזקה כי ידע שהדיון נדחה בשל בקשתו. ראה: רע"פ 5314/13 ואלדס נ' מדינת ישראל, (שם מועד הדיון נקבע בעקבות הגשת בקשת דחייה שהגיש המבקש ונקבע כי כפי שידע שבית המשפט נעתר לבקשתו לדחיית המועד היה עליו לדעת על המועד החדש או לכל הפחות להתחקות אחר תוכן ההחלטה) , ראה גם ע"פ(נצ') 1102/07 למברגר חיים נ' מ"י (שם טען המערער כי לא ידע שעליו להתייצב לדיון מאחר ולא קיבל החלטה בעניין בקשתו לדחיית מועד הדיון). בענין למברגר נקבע כי רשלנותו של המערער, מחדלו באי בירור אודות בקשת הדחייה שהגיש, אינם יכולים לעמוד לזכותו ואין לו על מי להלין אלא על עצמו.

נוכח האמור אין במפורט בסעיפים 4,6 לבקשה ובסעיפים 3-5 לתצהירו כדי לסייע לו.

משלא התייצב אין לנאשם אלא להלין על עצמו.

5.     אי התייצבות, רואים אותה, כהודייה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר [עיין: רע"פ 2584/09 אהרון בהרי נ' מ"י, כב' הש' א. א. לוי, 26.3.09, רע"פ 206/10 ג'אבר אל שייך נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 5.10.10].

6.     גם לגופו של ענין המפורט בבקשה אינו עילה לביטול פסק דין.

7.     העונש אשר נגזר על הנאשם תואם את מתחם הענישה לעבירה, חומרתה ורף ההפרזה.

8.     אין עיוות דין.

9.     הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ו, 12 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.